מידע חיוני במצבי שבר חברתי / אנרכיה

 

 אנרכיה (מיוונית: ἀναρχία anarchía, "ללא סמכות"), במובנה הרחב, היא מצב בו חברה אנושית מתקיימת ללא ממשלה או שלטון ריכוזי.

ניתן להשתמש במילה על מנת לתאר מצב בו מתקיים אי-סדר באזור מסוים ו"איש הישר בעיניו יעשה", למרות כי אין זה פירושה המקורי. אנרכיה נגרמת לעתים קרובות בשל מלחמה (במיוחד מלחמת אזרחים) או אסון טבע, הגוררים את היחלשותו או נפילתו של השלטון המרכזי או המקומי. נטען כי מטרתה הבסיסית של המדינה היא למעשה להימנע ממצב זה. במקרים אחרים מצב שכזה נובע מריחוק רב ממוקדי השלטון במדינה, דבר המקשה על השלטון להשליט את מרותו באזור.  (ויקיפדיה)

במצבים מסויימים ממשלות עשויות לעבור נקודת שבירה ולצאת מידי שליטה בסדר החברתי. ניתן לראות זאת לכל אורך ההיסטוריה האנושית.

להלן 2 דוגמאות מהעבר הקרוב:

2005  - הוריקן קתרינה פוגע בחופי לואיזיאנה, ארה"ב, נזק רב לגוף ולרכוש למרות הערכות מוקדמת. בהמשך- אנרכיה.  (ראה: כאן, וכאן)

2010  - האיטי / רעש אדמה בתוך ימים ספורים -  אנרכיה ( ראה:  כאו, ו כאן )

בזמנים מסוג זה, אנשים נאלצים להגן על עצמם ובני משפחותיהם בכל האמצעים הנדרשים. הרשימה הבאה עשויה לכם לעבור תקופה זו בשלום עד בוא עזרה והשבת הסדר החברתי. בנוסף, מספר פעולות שרצוי לנקוט במידה והמשבר הזמני הופך למתמשך.

וידאו: רומא/איטליה 2011

המדריך הבא לוקט ותורגם מאתרים העוסקים בהגנת העורף / אוכלוסיה אזרחית בעת משבר / התמוטטות סדר חברתי / אנרכיה

1. השתדלו להשאר רגועים.   במצב בו מתמוטט הסדר החברתי, פחד וייאוש ישלוט ברחובות.  פאניקה פוגעת באפשרות לחשוב לפעול בהגיון.

 

2. ודאו את המצב לאשורו. האם מדובר במצב של אנרכיה מקומית (מהומות, שביתות או הפגנות שיצאו מידי שליטה)  או בהתמוטטות כללית. במידה ויש בידיכם גישה לתקשורת, בידקו את החדשות, נסו ליצור קשר עם ערוצי חירום ממשלתיים. בידקו בכל דרך אפשרית מהן ההוראות למצב החירום הספציפי אשר ימסרו ע"י השלטונות.  זיכרו: אנרכיה או כאוס חברתי אינם קורים בגלל אסון ספציפי אלא עקב פעולות של בני אדם.

 

3. עירכו בדיקה כוללת של הסביבה שלכם.

שאלו את עצמכם:  מה המשאבים העומדים לרשותינו? מה אנחנו צריכים? לאן עליכם ללכת או לפנות על מנת להשיג את מה שאתם צריכים? מה לא דרוש לכם? רשימה מפורטת ומדוייקת ככל האפשר תעזור לכם לקבוע תכנית הישרדות יציבה וטובה.

 

4. כהכנה למצב חירום מסוג זה, רצוי לשקול הקמת מחסן מזון בביתכם לתקופה של שבועיים שלושה לפחות. מזווה ביתי ממוצע,  הקיים באופו טבעי בבתים רבים, יספק מזון בשעת חירום לשבוע בלבד.

 

5. ביגוד חם: מצבי חירום מסוג זה יגרמו להפסקה באספקת חשמל וגז טבעי למשך שבועות. ודאו כי יש ברשותכם מלאי מספיק של ביגוד חם, שמיכות ונעליים טובות, עבורכם ועבור בני משפחותיכם.

 

6. מים. מקור מים לשתיה הינו מרכיב מרכזי בעתות משבר. דוד המים החמים יהווה מקור מרכזי בימים הראשונים אך עלולים להצטבר בו משקעים. רצוי לאחסן גלון מים ליום לנפש. משפחה בת 4 נפשות זקוקה ל 120 גלון מים על מנת לשרוד בצורה סבירה משך של 30 יום.

 

7. סניתציה: לנקיון יש קשר ישיר לבריאות ולכן רצוי לפעול בכיוון זה במידת האפשר. מכיוון שמירב המים ינוצלו לשתייה ומכיוון שקיימת סבירות גבוהה לכך שמערכות הביוב יקרסו לצד מערכות החשמל והתקשורת, רצוי לעשות את הצרכים במרחק סביר מאיזור המגורים. הפרשות אדם הינם מקור מרכזי ביצירת מחלות ומגיפות קשות אשר נזקן גדול לעיתים לעין שיעור מגורם ההרס/ אנרכיה עצמו. רצוי לקבור צרכים באדמה. כמו כן רצוי לייבא מים לנקיון ממקור טבעי מלוח/מתוק בסביבת מגוריכם (במידת האפשר).

 

8. הגנה עצמית. מערכת אכיפת החוק קורסת, כנופיות ברחובות, ביזה, אונס,  הרס ואלימות. בשנת 1992 בזמן מהומות לוס אנג'לס, בעלי עסקים קוריאנים הצליחו לשמור ולהגן על חנויותיהם, תוך שימוש בנשק חם. במידה וברשותך גישה חוקית לנשק עליך לוודא כי הוא תקין בכל עת וכי הנך מיומן בשימוש בו בזמן אמת.

 

9. רשת תמיכה / מעגל קרוב. חברים, שכנים בני משפחה. איחוד מעגל אנשים קרובים ישמש כמקור תמיכה והגנה בעת משבר. חשוב להמנע מבידוד. מגע עם אנשים היכולים לשמש משענת ועזרה לתא המשפחתי או לאדם יחיד הכרחי, מציל חיים ומצמצם מתח נפשי.

 

10. אספקה. על מנת לחדש אספקה יהיה עליכם לצאת ממקום מקלטכם. במידה והנכם מצויים בעיר גדולה כל יציאה החוצה מסוכנת וקשה. אנשים רבים נמצאים ברחובות וכולם מבקשים את אותם משאבים. רבים מהם מוכנים לפצוע ולהרוג על מנת להקדים אחרים. רצוי לא להרחיק מנקודת המקלט ולהגביל את רדיוס החיפושים למרחב מוכר בו תוכלו להגן על עצמיכם או לברוח למקלט במידת הצורך.

 

11.מקלט. שהיה במקלט בזמן אנרכיה מייצרת מתחים רבים אפילו בקרב קבוצה מאוחדת  ומיומנת. חשוב לדאוג לפעילות הנעשית בקבוצה (משפחה, חברים, שכנים), להפיג מתחים, ולהפעיל אנשים כמערכת השואפת לשרוד. דרוש ניהול נכון של כלכלת הקבוצה, אימון האנשים בהגנה על המקלט, יצירת כלים שימושיים לשהייה ארוכת טווח ומשחקים. קבוצה השוהה במקלט זמן רב בתנאים קשים תייצר מריבות ומתחים העלולים להגיע לידי אלימות. חשוב להגיב ברוגע ובנימרצות למצבים הפנימיים ולמצוא דרכי פשרה על מנת לשמור על רמה מאוזנת של שותפות ואחריות הדדית.

פצצה גרעינית / אפקט הפגיעה, השלכות והישרדות

 

ממשלות בכל הרמות, עשו וממשיכות לעשות כל שביכולתן על מנת לצמצם את מספר הנפגעים, לשמור על ניצולים ולתרום ליכולתו של העם לשרוד ולהתאושש בזמן טרגדיה מסוג זה. מטרתו של מדריך זה הוא לסייע למשפחות ולבודדים, בבניית תכנית הישרדות והגנה עצמית כנגד נזק פוטנציאלי במלחמה גרעינית. רבים מאמצעי הזהירות, המובאים במדריך זה, ישמשו למטרה כפולה ויצילו חיים גם בעתות שלום במידה וקורים אסונות אחרים כמו שטפונות, שריפות, סערות ורעידות אדמה.

הישרדותם של התושבים תלויה במידה רבה בנכונותם להכין את עצמם לגרוע מכל.

The explosive force of nuclear fission has changed everything except our modes of thinking and thus we drift towards unparalleled catastrophe. We shall require an entirely new pattern of thinking if humankind is to survive.’           

Albert Einstein, 1946

 

 

 

נשק גרעיני לא ישמיד את כדור הארץ. פצצת אטום אוצרת בחובה יותר מוות והרס מכל דבר שידעה האנושות אך יחד עם זאת, כוח הפצצה מוגבל.

 

היום של הפצצה: סרט מדמה התקפה גרעינית על ישראל (יוטיוב)




מדריך ב-10 שלבים המפרט את הפעולות בהן עליך לנקוט על מנת להגדיל את סיכויי ההישרדות שלך ושל בני משפחתך.

 

שלב 1 – ידע / הכר את השפעותיו של פיצוץ גרעיני:

פיצוץ גרעיני משחרר כמויות עצומות של אנרגיה בשלושה אופנים: אור < חום > הדף

 

 

 

קרינה

כמות האנרגיה המשתחררת בפיצוץ גרעיני תלויה בגודל ובאופי הפצצה בה משתמשים. בעולם קיים מגוון רחב של כלי נשק גרעיני ואין לנו דרך לדעת באיזה נשק ישתמש אוייב. להמחשה, אנו מתארים בחוברת זו את ההשפעות של פצצת מימן חמישה מגה טון השווה לכוח נפץ של חמישה מיליון טונות של TNT. פצצה כזו יכולה להזיק באופן משמעותי לעיר הגדולה ביותר בישראל.  קיים שינוי באפקט הפיצוץ במידה ואירע באוויר או על הקרקע. פיצוץ המתרחש באוויר יגרום יותר נזק של אש והדף, מפיצוץ המתרחש על הקרקע אשר ייצור מכתש והרבה יותר נשורת.

אור וחום

פיצוץ גרעיני מייצר הבזק אור בוהק הבהיר יותר מן השמש. ההבזק נמשך כ-15 שניות. נזק: עיוורון זמני, נזק לעין. (ללא משקפי מגן).

קרני החום המופקות מהפיצוץ נעות במהירות האור או בערך 293,000 ק"מ לשניה ויגרמו לשריפות גם במרחק 30 ק"מ. רבות מהשריפות יפרצו כאשר גל החום חודר מהחלון ומצית וילונות, עיתונים, בגדים ורהיטים. גל חום כזה יצית מבחוץ בנייינים עשויים עץ. 

בתמונה: ניצול מהפצצת נגסקי סומיטרו טנגויצ'י מביט על תמונה שלו כילד אשר צולמה ב-1945. הטיפול בכווית המחרידות דרש 17 ניתוחים .

 

 

להלן מספר דוגמאות של השפעות החום על עור בלתי מוגן (פצצת 5 מגה טון ביום בהיר):

• 22 ק"מ ממקום הפיצוץ – כוויות קשות

• 27 ק"מ – שלפוחיות

• 35 ק"מ ממקום הפיצוץ – כוויות שמש עמוקות

פיצוץ אשר אירע באוויר יגרום לנזקי חום גדולים יותר. בגדים עשויים לתת הגנה מינימלית,

מגן אשר יחצוץ בינך לבין גל החום ייתן הגנה מסויימת כנגד הכוויות.

 

גל ההדף

גל ההדף נע לאט יותר מגל החום. מספר שניות עשויות לחלוף לאחר שראיתם את האור או הרגשתם את החום ולפני שגל ההדף מגיע אליכם, תלוי במרחק אשר בוא אתם נמצאים בשעת הפיצוץ. כמו פער הזמן בין ברק לרעם. לדוגמה במרחק של 15 ק"מ ממרכז הפיצוץ יעברו 35 שניות עד שגל ההדף ישיג אותך. במידה ואתם נמצאים בשטח פתוח, זמן זה חיוני למציאת מקלט מפני גל ההדף.

פגיעתו של גל ההדף עשויה לגרום לפציעה קשה, רצוי להצמד למקום נמוך ככל האפשר. הסכנה הגדולה ביותר היא שברי זכוכיות מעופפים, לבנים וחפצים אחרים. ההדף של פצצת 5 מגהטון עשוי לגרום לפציעות בקרב אנשים במרחק 22 ק"מ.

 

הנזק אשר עשוי להיגרם לבניינים *:

 

• הרס מוחלט של הבנייינים במרחק 4.5 ק"מ ממרכז הפיצוץ

• נזק בלתי הפיך לבניינים במרחק בין 4.5- 7.5  ק"מ ממרכז הפיצוץ

• נזק חלקי לבניינים במרחק 7.5 – 15 ק"מ ממרכז הפיצוץ. יידרש שיפוץ על מנת לאכלס מחדש

*עוצמת הפצצה ואופיה ישנו את הנתונים בטבלת הנזקים ** כמו כן סוג המבנה והחומרים ממנו עשוי הינם גורמים המשפיעים על הנתונים הנקובים בטבלה.

בעת פיצוץ גרעיני הסכנות הגדולות ביותר הנשקפות לאדם ולבעלי חיים הן מהדף ומחום. רדיואקטיביות כשלעצמה תגרור כמות מוגבלת של מתים ופצועים.

קיימים סיכויי החלמה גבוהים לאחר חשיפה לכמות קרינה משמעותית.

 

קרינה

פיצוץ גרעיני יוצר גם קרינה מיידית וגם נשורת רדיואקטיבית. קרינה מיידית משתחררת בזמן הפיצוץ ומסוכנת רק במרחק של 3-4 ק"מ ממקום הפיצוץ. אם הנכם ליד מקום הפיצוץ ללא הגנה ניאותה והצלחתם לשרוד את גלי החום וההדף – עדיין אתם עלולים להפגע קשות ע"י הקרינה המיידית.

השפעות בריאותיות של החשיפה לקרינה

ההשפעות הבריאותיות של החשיפה לקרינה נקבעות על פי:

• כמות הקרינה שנספגת בעור.

• סוג הקרינה.

• צורת החשיפה- חשיפה חיצונית או פנימית (נשימה, בליעה או ספיגה על ידי העור של חומר רדיואקטיבי).

• פרק הזמן בו מתרחשת החשיפה.

סוגי קרינה: חומרים רדיואקטיביים פולטים קרינה אנרגטית (חלקיקי אלפא, חלקיקי ביתא או קרני גמא) אשר יכולה לגרום לשינויים כימיים ברקמות. אדם ממוצע בישראל מקבל מנת קרינה של כרבע ראם* בשנה – כ-65% ממקורות טבעיים כולל קרינה קוסמית וחומרים רדיואקטיביים בסביבה ובגוף האדם, ו-35% נוספים ממקורות קרינה מלאכותיים, למשל בצילומים רפואיים. סוגים שונים של חומרים רדיואקטיביים פולטים סוגים שונים של קרינה.

קרינת גמא וקרינת רנטגן (קרני X)
יכולות לעבור מרחקים גדולים באוויר ויכולות לעבור דרך הגוף ולחשוף איברים פנימיים. יש סיכון גם בבליעה או נשימה של חומר פולט גמא.

קרינת ביתא
יכולה לעבור מטרים ספורים באוויר וברמות גבוהות יכולה לגרום נזק לעור. חומר פולט ביתא מהווה סכנה לאיברים פנימיים רק כאשר הוא נבלע או ננשם.

קרינת אלפא
עוברת רק סנטימטרים ספורים באוויר ואינה חודרת אפילו את העור. חומר פולט אלפא מסוכן רק כאשר נבלע או ננשם.

*ראם- הינה יחידה למדידת  מנת קרינה, בהתבסס על הנזק שנגרם לרקמה כתוצאה מהאנרגיה שנספגת מקרינה שעוברת דרכה. ניתן למדוד מנת קרינה גם ביחידות סיברט (סיברט אחד = 100 ראם).

מידע נוסף על נזקי קרינה ראה: כאן

 

שלב 2 – ידע / הכר את השפעותיה של נשורת גרעינית:

נשורת גרעינית – החלקיקים הרדיואקטיביים אשר נופלים לאחר הפיצוץ במשך זמן ממושך.

במידה והפיצוץ התרחש קרוב או על גבי הקרקע, הסכנה מפני נשורת גרעינית גדולה יותר. עוצמת הפיצוץ עשויה ליצור מכתש בקוטר ק"מ ולעומק 80 מטר. מיליוני טונות של אדמה, אבנים מרוסקות, מבנים וחומרים אחרים נמשכים לתוך כדור אש והופכים רדיואקטיביים. כמה מהחלקיקים הכבדים יותר, נפלטים סביב נקודת הפיצוץ. השאר נשאבים אל תוך ענן הפטרייה.

החומר הרדיואקטיבי מפוזר ע"י הרוח עד שנוחת על האדמה. מצב זה קרוי "נשורת". במקרים מסויימים ניתן יהיה לצפות בנשורת ובמקרים אחרים לא. לא ניתן לראות את ה"רדיואקטיביות", לחוש אותה או להריח אותה. נשורת אינה בעלת מאפיינים של גז אלא יותר כמו חולות כורכר הנישאים ברוח. מכיוון שלרוח משבים שונים בגבהים שונים לא ניתן לקבוע היכן הנשורת תנחת ויש לקחת בחשבון מאות ק"מ של מרבצי נשורת בלתי סדירים.  הנשורת כתוצאה מפיצוץ פצצת 5 מגה טון יכול לפגוע באיזור בקוטר 10000 ק"מ רבועים. במידה קרינה רדיואקטיבית בעצמה כזאת תפגע באיזור זה (במשך זמן הקרינה) מערכת החיים תיפגע / תושמד.

יש לציין כי גם פיצוצים גרעיניים אשר נעשים במדינה שכנה יכולים לפגוע כתוצאה מנדידת נשורת גרעינית במדינת ישראל.

ישנם 4 דברים אשר קובעים את כמות הקרינה אשר נספגת בגוף כתוצאה מנשורת רדיואקטיבית:

• הזמן שחלף מאז הפיצוץ

• אורך זמן החשיפה לנשורת

• המרחק ביניכם לנשורת

• המיגון בינך לבין הנשורת

   

זמן

בשעות הראשונות לאחר הפיצוץ, הרדיואקטיביות של הנשורת נחלשת במהירות. לאחר 7 שעות הנשורת תאבד בערך 90% מעוצמת הקרינה אשר היתה בשעה הראשונה של הארוע. לאחר יומיים 99% מכוחה נעלם.לאחר שבועיים עוד  99.9%. יחד עם זאת, אם כמויות הקרינה הראשוניות היו גבוהות מספיק אפילו האחוז הנותר עשוי להיות מסוכן. שהיה במקלט במשך הימים הראשונים שלאחר הפיצוץ תציל מההשלכות הראשונות והקשות של הקרינה.  יש להישאר במקלטים עד שרמת הקרינה תימדד וינתן אישור לצאת החוצה.

מרחק

עוצמתה של הקרינה והשפעתה על גופינו נחלשת ככל שאנו מרוחקים ממוקד הפיצוץ והנשורת הרדיואקטיבית שלאחריו.

מיגון

קיימים מספר סוגי חומרים אשר עשויים לספק הגנה טובה כנגד נשורת. יש לקחת בחשבון את מיקום המקלט ואת עובי שכבת המגן. מקלט עשוי היטב כנגד קרינה ונשורת יספק הגנה טובה, לכם ולבני משפחותיכם, בתקופה הראשונה המסוכנת ביותר.

דוגמאות לחומרים אשר יעצרו 99% של קרינה רדיואקטיבית:

• 16 ס"מ של לבנים מוצק

• 16 ס"מ של בטון, בלוקים חלולים מלאי טיט או חול

• 2 מטר של אדמה דחוסה 3 מטר אם דלילה

• 5 ס"מ של פלדה

• 3 ס"מ של עופרת

• 1.5 של מים

 

נשורת גרעינית – סכנות

• חלקיקים רדיואקטיביים הנמצאים במגע עם העור עשויים לגרום לכוויות גם לאחר מספר שעות. עקוב אחר שלב 9 כדי למנוע סכנה זו.

• חלקיקים רדיואקטיביים אשר נספגים במזון או מים יכולים להזיק. עקוב אחר שלב 9 כדי למנוע סכנה זו.

• קרינה רדיואקטיבית מאזור נשורת גרעינית עשוייה לייצר מחלות בקרב בני אדם בלתי מוגנים גם אחרי מספר ימים בלבד. המחלות מתפתחות באיטיות ואינן מדבקות. מלבד בחילות סממנים של מחלה עשויים להופיע רק לאחר כמה ימים או מספר שבועות.  סממנים כמו: אבדן שיער, חוסר תיאבון, חיוורון, חולשה, שלשול, כאבי גרון, חניכיים מדממים וחבורות מעידים על צורך בטיפול רפואי מיידי.

• עקוב אחר שלב 4 כדי למנוע סכנה זו.

בנוסף: קישור לסרטון המתאר פגמים גנטיים כתוצאה מחשיפה לקרינה רדיואקטיבית בקזחסטן:
http://www.metacafe.com/fplayer/yt-zrTGloWEIAA/kazakhstan_nuclear_testing_aftermath.swf

  שלב 3 – ידע /  אות האזעקה (החזק רדיו מופעל בטריות):

 

אות האזעקה תחת איום של הפצצה ו/או נשורת גרעינית מורכב מצפירות עולות ויורדות. הפצצה בסדר גודל כזה עשויה לשתק את מערכת החשמל ומכשירים כמו טלווזיה, מחשב, וטלפונים ניידים לא יפעלו. רדיו מופעל בטריות ישמש אמצעי להעברת הוראות מצילות חיים.

לפני ההתקפה:

ברגע שמופעלת סירנת אזעקה או מועבר דיווח על מתקפה גרעינית, עליכם להיכנס במהירות למיקלט כנגד החום וההדף.

• במידה ויש בבניין בו אתם נמצאים מרתף / מיקלט  יש להיכנס אליו במהירות ולאלתר במידת הצורך מיגון כנגד הקרינה. (ראה צעד 4)

• הצטייד במקלט רדיו

• הישאר הרחק מחלונות

• השאר נמוך והגן על עינייך מפני הבזק האור

• במידה והינכם בשטח פתוח יש לתפוס מחסה נמוך ככל האפשר.

   

   

  ______________________________________________________________

  להדפסה (חינם):
    

   מדריך הישרדות  - מלחמה גרעינית

  (המדריך השלם  /  שלבים: 1-10)

   ______________________________________________________________

   

פסיכולוגיה של שורד

נהוג לחשוב כי על מנת לעבור מצבי הישרדות בשלום אנו זקוקים לידע ומיומנות: למצוא מקלט, לשמור עליו, להשיג מזון ואספקה, לנוע בבדידות ללא אמצעי ניווט בסיסיים, לשרוד מצבי אלימות וביזה. אנשים ללא ידע ואימונים הצליחו לשרוד מצבי השרדות קיצוניים בעוד אנשים אחרים מנוסים ומיומנים, לא השתמשו בידע שלהם ומתו. המפתח לניהול מצבי משבר והשרדות, הוא הדרך של השורד לראות את הדברים. המצב המנטלי. להיות בעלי מיומנויות בהישרדות זה חשוב, אך הכרחי להיות בעלי רצון לשרוד.

_________________________________________________________________________

אדם העומד בפני מצב הישרדות קיצוני - חווה לחץ ומתח המשפיעים בעוצמה גבוהה על התנהלותו. המתח והלחץ עלולים ליצור מחשבות ותחושות, אשר במידה ולא יובנו נכון, עלולים להפוך אדם מאומן ובעל ביטחון לחלש, חסר יכולת לבצע החלטות ובעל סיכויי השרדות נמוכים מאוד.

כל אדם המכין עצמו למצב השרדות קיצוני, חייב ללמוד ולהכיר את מערכת המתחים והלחצים הנפשיים העומדים בפניו, על מנת להשאר בחיים.

_________________________________________________________

מתח נפשי

מתח אינו מחלה שאפשר לרפא ולהעלים. זהו מצב נפשי אותו כולנו חווים. אשקר להגדיר אותו כתגובה ללחץ. זהו השם הניתן לחוייה הנוצרת כתגובה, פיזית, נפשית, רגשית ורוחנית ללחצים/מתחים (tensions ) של הקיום/חיים.

במצב השרדות למתח יש הרבה יתרונות חיוביים. המתח מספק לנו אתגרים, הוא נותן לנו הזדמנות ללמוד על הערך העצמי שלנו ועל כוחנו. מתח יכול להראות את היכולת שלנו להתנהל במצבי לחץ מבלי להשבר. היכולת שלנו להסתגל ולהתגמש נבחנת, לעשות את הטוב ביותר שאנו יכולים לעשות ומעבר לכך. מכיוון שבדרך כלל איננו מחשיבים מצבים יומיומיים, רגילים,כמצבי מתח, מתח יכול להיות סמן מצויין לחשיבות שאנו נותנים למצב מסויים. במילים אחרות: להצביע על מה שחשוב לנו.

אנחנו חייבים כמות מסויימת של מתח בחיים שלנו, אך כל דבר בכמות גדולה מביא נזק. מתח ברמה גבוהה גובה מחיר כבד מיחידים, משפחות, ארגונים וחברות. מתח רב מדי מוביל למצוקה. (STRESS - DISTRESS). מצוקה גורמת לאי נוחות ממנה ננסה לברוח או לחמוק.

להלן סימנים נפוצים לעודף מתח אותם תוכלו לחוש בעצמכם או בבני לוויתכם במצבי השרדות קיצוניים:

• קושי בקבלת החלטות

• רמת אנרגיה נמוכה

• דאגה בלתי פוסקת

• מחשבות אובדניות

• קושי להסתדר עם אחרים.

• התקפי זעם

• שכחה

• נסיגה פיזית מהקבוצה

• התחמקות מאחריות

• חוסר זהירות

כפי שאפשר לראות, מתח יכול להיות בעל תועלת או הרסני, לעודד או להרתיע, להניע אותנו או לבלום, ולהפוך את החיים לחסרי משמעות. לחץ יכול לעורר אותך לפעול ביעילות מקסימלית ובהצלחה על מנת לשרוד. באותה מידה הוא יכול לגרום לך להיכנס לפאניקה ולשכוח את כל האימונים והידע. המפתח להישרדות הוא היכולת לנהל את הלחץ והמתחים הבלתי נמנעים בהם תתקלו. הניצול הוא זה שפועל לצד הלחץ והמתח במקום לתת להם לפעול עליו.

גורמי-מתח הישרדותיים:

כל ארוע עלול לגרום למתח. ארוע המייצר מתח לא מגיע לבדו. ברוב המקרים מצבי מתח קורים בו זמנית. מצבים אלה אינם מתחים כשלעצמם אלא מייצרי מתחים. מייצרי מתחים הם הסיבה העובדתית, ומתח הוא התגובה. ברגע שהגוף מכיר בנוכחותו של "מייצר מתח" הוא מתחיל לפעול על מנת להגן על עצמו.

בתגובה למצב הגוף מכין את עצמו "להלחם או לברוח".הכנה זו כרוכה בשדר מצוקה העובר לאורך הגוף.  מספר פעולות לוקחות מקום כשהגוף מגיב לשדר הזה:

הגוף משחרר עודפים כמו סוכר ושומנים על מנת לספק אנרגיה מהירה. קצב הנשימות גובר עללל מנת לספק יותר חמצן לדם, מתח השרירים עולה על מנת להתכונן לפעולה/תגובה, מנגנוני קרישת דם מופעלים להפחתת דימום מפצעים, החושים מתחדדים (שמיעה, ראיה, ריח) כך שנעשים מודעים יותר לנעשה סביב. קצב פעימות הלב ולחץ הדם עולים על מנת לספק יותר דם לשרירים. מצב זה מאפשר לאדם להתמודד עם סכנות פוטנציאליות, אך אדם כזה לא יכול לשמור על רמת עירנות גבוהה כזאת ללא הגבלת זמן.

ארועים מיצרי מתח נוטים לבוא בו זמנית.  אחד מצטרף לקודמו.  האפקט המצטבר של מיצרי לחץ מינוריים עלול להפוך למצוקה אמיתית אם כולם קורים בטווח זמן קצר או בו זמנית. כאשר כוחו של הגוף אוזל וארועים מיצרי מתח ממשיכים לפעול או להתגבר, בסופו של דבר הגוף מגיע לאפיסת כוחות ולתשישות. בנקודה זו היכולת להתנגד למתח (כתגובה טבעית למצב) או היכולת להשתמש בו לפעולה חיובית נחלשת וסימני מצוקה מופיעים.

חיזוי "גורמי לחצים" ופיתוח אסטרטגיות התמודדות איתם הם שני מרכיבים הכרחיים בניהול אפקטיבי של מתח. להלן מספר סוגים של מתח אשר שורדים  צפויים לפגוש.

פציעה, מחלה/מוות:

פציעה או מחלה מגבילים את אפשרותינו לנוע, להשיג מזון, שתיה, למצוא מקלט ולהגן על עצמינו ועל בני לוויתנו.  אפילו אם הם אינם מובילים למוות. כאב ואי נוחות מצטברים באיטיות למתח נפשי. רק ע"י התגברות על המתח הנובע מהמצב הזה, השורד יכול לגייס כוחות, להצליח בפעולתו.  ידע רפואי בסיסי בכל הקשור לטיפול בשברים, חתכים, זיהומים יכול להוריד באופן משמעותי את רמת המתח. בדומה לזה, ציוד רפואי אלמנטרי, תרופות משכחות כאבים, אנטיביוטיקה כללית, כדורים נגד מלריה ומשחות חיטוי וכדו' עשויים להקל על המצב. (פירוט לגבי ציוד רפואי בסיסי ותרופות בקובץ מצורף)

חוסר בטחון  וחוסר שליטה:

לאנשים מסויימים קשה לתפקד במצבים מעורפלים. הדבר היחיד שוודאי במצב השרדות הוא ששום דבר לא ודאי. מתח ולחץ נפשי מופיעים  בסיטואציה בה הידוע מצומצם , והשליטה על מה שקורה מוגבלת מאוד.

סביבה:

אפילו תחת בנסיבות אידיאליות , הטבע הוא גדול למדי. שורד יאלץ להתמודד עם מזג אוויר, גשם קר, רוחות, הרים, ביצות, מדבריות, חרקים, זוחלים מסוכנים, ובעלי חיים אחרים ואלה רק חלק קטן מן האתגרים הצפויים. בהתאם ליכולתו של השורד לפעול ביחס לסביבתו, כך גם הטבע יוכל להיות מקור לאוכל ומקלט או לגרום לאי נוחות גדולה ,פציעה,מחלה ומוות.

רעב וצמא:

ללא מזון ומים אדם יחלש בהדרגה ולבסוף ימות. מציאת אגירת מזון ומים מהווה גורם חשוב כאשר תקופת ההשרדות מתמשכת. לאדם הרגיל (כמו כולנו) לקבל את מזונו באופן מסודר וקבוע, רעב עשוי להיות גורם מייצר מתח ומלחיץ מאוד.

עייפות:

במשך הזמן, ככל שהגוף מתעייף, עצם ההישרדות מתישת כוחות. קיימת אפשרות שאפילו לשמור על עצמכם ערים, תהפוך למשימה בלתי אפשרית.

בידוד:

להתמודדות עם קשיים בקבוצה קיימים מספר יתרונות . כחיילים אנו לומדים מיומנויות ספציפיות, אך אנו מאומנים לתפקד כחלק מצוות. כחיילים אנו מורגלים להתלונן על המפקדים. אנו מתרגלים  מידע והכוונה שהם מספקים, במיוחד בתקופות של בלבול. להמגע עם אנשים אחרים מספק גם תחושה חזקה יותר של ביטחון. תחושה שמישהו זמין כדי לעזור באם צצה בעיה. גורם לחץ משמעותי במצבי הישרדות הוא כי לעתים קרובות אדם או צוות צריכים להסתמך על המשאבים שלהם בלבד.

אלה מרבית  גורמי המתח המתקיימים במצב הישרדות. הנסיון שלכם, האימונים, הגישה האישית לחיים, המצב הנפשי/פיזי, ורמת הביטחון העצמי, יתרמו למידת המתח אותו תחוו עקב מיפגש עם גורמי הלחץ. המטרה אינה להתחמק מהם, אלא לנהל ולתמרן אותם כך שיפעלו עבורכם.

תגובות טבעיות

האדם הצליח לשרוד שינויים רבים בסביבתו במשך מאות בשנים. היכולת שלו להסתגל גופנית ונפשית לעולם המשתנה שוב ושוב אותו בחיים בזמן מינים אחרים גוועו סביבו בהדרגה. מנגנוני ההישרדות אשר החזיקו את אבותינו בחיים יכולים לעזור לשמור אותנו בחיים גם כן. עם זאת, אותם מנגנוני ההישרדות אשר יכולים לסייע לנו יכולים עלולים גם לעבוד נגדנו אם אנחנו לא נוכל להבין ולצפות מראש את נוכחותם.

אין זה מפתיע כי לאדם הממוצע יהיו מספר תגובות פסיכולוגיות במצב הישרדות. כעת אנו נבחן חלק מהתגובות הפנימיות אשר אתם וכל מי שלידכם עשויים לחוות במפגש עם "גורמי הלחץ" אשר פורטו לעיל.

פחד

פחד הינו התגובה הרגשית למצבים מסוכנים אשר אנו מאמינים כי הם עשויים לגרום למוות, פציעה, או מחלה. הנזק אינו מוגבל לפגיעה פיזית. האיום למצב ההשכלי והרגשי של אדם עשוי גם הוא לייצר פחד. עבור אדם המנסה לשרוד פחד עשוי להיות מקדם חיובי אם הוא מעודד אותו להיות ערני יותר במצבים בהם קלות ראש עלולה להוביל לפציעה. לרוע המזל, פחד יכול גם לשתק אדם. אדם מפוחד לא יצליח לבצע משימות פשוטות של הישרדות. רוב ני האדם, גם אם מאומנים, יחוו רמה מסויימת של פחד בסביבה בלתי יציבה. במצב אידאלי, בעזרת אימונים מדמי מציאות, אנו יכולים לרכוש יידע ומיומנות הדרושיםלהגדלת הביטחון העצמי שלנו ועקב כך לשלוט בפחדים שלנו.

חרדה

חרדה היא מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט, בשל מתח ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים, מודעיים או בלתי מודעים, שהוא חש חסר אונים מולם. לתחושות חרדה ופחד קיימים תסמינים גופניים דומים, ההבדל ביניהם הוא בגירוי היוצר אותם - תחושת פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים, בעוד חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים. הבדל נוסף הוא בעיתוי הגירוי ברצף הזמן - פחד עולה לרוב מול גירוי שנתפס מאיים מיידית, בעוד חרדה עולה מול גירוי פנימי או חיצוני שלעתים קרובות נתפס כמהווה סכנה עתידית הצפויה להתרחש. בנוסף, הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או ברח, בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או שלא ניתן להימנע ממנה.

כאשר מגייסים חרדה לפעולה חיובית, היא גורמת לנו לפעול באופן טוטאלי, או לפחות לשלוט בסכנות והאיומים המאיימים על קיומינו. אם לא היינו חרדתיים רבים מהשינויים שאנו מבצעים בחיינו לא היו מתקיימים. פשוט לא היתה מוטיבציה. המפתח לצליחת המצב התודעתי טמון ביכולת לצמצם את השפעת החרדה על הפעולות אותם אנו עושים. הבנה רחבה ככל האפשר של הסיטואציה עשויה לסייע לנו במשימה זאת. חשוב להבין כי התמסרות למצב תודעתי זה מהווה סכנת חיים מיידית, אדם עלול למצוא עצמו מבולבל מאוד עד למצב בו אינו יכול לחשוב באופן בהיר. אימונים מקדימים, המדמים מצבי לחץ, יסייעו גם הם בצימצום תחושת החרדה.

דיכאון

תחושת דיכאון קשורה קשר הדוק עם תסכול וכעס. האדם המתוסכל הופך ליותר ויותר כועס כאשר הוא נכשל בהשגת יעדיו. אם הכעס לא עזר, רמת התיסכול עולה אף יותר. המעגל ההרסני בין פחד ותיסכול נמשך עד לשחיקה פיזית, רגשית ונפשית.  בנקודה זו אדם עשוי לעבור ממצב של "מה אני יכול לעשות" למצב של "אין שום דבר שאני יכול לעשות" . דיכאון הוא ביטוי של חוסר האונים, וחוסר התקווה שהאדם חווה. מובן שמצב זה יוביל אדם לפסיביות מוחלטת ומכאן הדרך לאבדון קצרה.

הכנה מוקדמת

המשימה שלכם במצב הישרדות היא להישאר בחיים. כמו שאתם יכולים לראות, אתם עומדים לחוות מגוון רחב של מחשבות ורגשות אשר יכולים לפעול לטובתכם, או אשר עלולים לפעול על מנת להכריע אתכם. פחד, חרדה, כעס, תסכול, אשמה, דיכאון, בדידות הן תגובות אפשריות המשותפות למצבי הישרדות . תגובות אלו, כאשר נשלטות באופן הנכון, ייסיעו להגדיל את סיכויי ההישרדות. אדם במצב בו הוא אינו שלוט בתגובותיו באופן בריא עלול למצוא עצמו במצב של שיתוק. במקום ללכד את משאביו הפנימיים הוא יקשיב לפחדיו. אדם במצב זה חווה מפלה פסיכולוגית עוד לפני שנכנע פיזית. הישרדות הינה טבעית לכולנו אך למצוא את עצמנו במצב שבו אנו נאלצים במפתיע להתמודד עם מציאות הישרדותית לחיים ולמוות -  אינה "טבעית" ותייצר תגובות אשר יראו "לא טבעיות". עליכם להכין את עצמכם לשלוט בתגובות אלה ולרתום אותן על מנת לשרת את האינטרס העיקרי - להישאר בחיים.

להלן מספר עצות אשר יסייעו לכם להכין את עצמכם נפשית להישרדות:

דע את עצמך -  הכירו את הצדדים החזקים בכם ופעלו לחיזוק הצדדים החלשים. שאלו את עצמכם: כיצד אתם מנהלים מצבי משבר יומיומיים, האם אתם נלחצים בקלות, ממה אתם מפחדים? האם אתם בכושר גופני, מה יכולותיכם בכל הקשור להישרדות בתנאי שטח,  האם אתם מסוגלים להגן על עצמכם מפני תוקפן?  דמיינו את עצמכם במצב הישרדותי. עליכם לאמן את עצמיכם לפעול למרות הפחדים ולרכוש ביטחון עצמי בכל הנוגע ליכולתיכם לפעול במצב כזה. היו מציאותיים. אל תפחדו לבצע הערכה כנה של מצבים. ראו בנסיבות כפי שהן, לא כפי שהייתם רוצים שיהיו כך שתשמרו על תקוות וציפיות בשילוב הערכת מצב אמיתית. כאשר אתם נכנסים לסביבה הישרדותית עם ציפיות לא מציאותיות, אתם מניחים את היסודות לאכזבה מרה, רצוי "לקוות לטוב ולהתכונן לגרוע מכל."  אמצו גישה חיובית, לאנשים יש פוטנציאל להיכנס לפאניקה תחת לחץ במידה ואינם מאומנים היטב ובלתי מוכנים נפשית להתמודד עם הנסיבות יהיו אשר יהיו. אמנם לעתים קרובות אנו לא יכולים לשלוט על נסיבות ההישרדות בהן אנו מוצאים את עצמנו, אך ביכולתינו לשלוט על תגובתנו לאותן נסיבות. לימוד טכניקות ניהול מתחים עשויה לשפר באופן משמעותי את היכולת שלנו להישאר רגועים וממוקדים תוך ביצוע הפעולות לשמירת עצמנו ואחרים בחיים. קיימות כמה שיטות טובות לפיתוח מיומנויות הרפיה, כולל כלים לניהול זמן, אסרטיביות, ומיומנויות קוגניטיביות (ארגון מחדש של היכולת לשלוט באופן הצגת מצב), אשר באמצעותן ניתן להתכונן למצבי הישרדות.

קניבליזם והישרדות

 

הסיבה העיקרית שבזכותה איננו ניזונים אחד מבשרו של האחר היא חוק חברתי או טאבו. חוק זה קיים במסגרת המערכת החברתית בה אנו חיים ואותה אנו מתאמצים לשמר. קיימת מחיצה דקה המונעת מעצמנו לנהוג כך ועדות לכך אנו מוצאים בידיעה שבני אדם במצב של רעב קשה או במסגרת שבה החוק החברתי שונה, נהגו ונוהגים אחרת.  "קניבליזם מסוג הישרדותי", הוא תוצר לוואי של תנאי קיום קיצוניים אפוקליפטיים,  או אזורי אסון, מקום בו הסבל הפיזי והרצון הבסיסי לשרוד עשויים ואפילו מצליחים לשבור את הטאבו.

האופן שבו אנו רואים את אפשרות אכילת בשר אדם כלא מתקבלת על הדעת, היא בין השאר עניין תרבותי. שבט ילידים החי באמזונס נהג עד שנות ה-60 של המאה הקודמת לאכול את בשר האנשים שניפטרו או מתו בנסיבות טבעיות. הם ראו בזה מתן כבוד למת, וכשם שנישמתו הופכת לבשר ומתגלמת בחזירים אותם נהגו לצוד, כך גם גופו של האדם, בשרו, מכיל משהו מתמצית נשמתו של המת והוא מעניק אותה להם במותו. סיפורים מסוג זה ואחרים אשר תוכלו לקרוא בהמשך, מגלים לנו יותר מכל דבר אחר את האופן בו אנו תופסים את המציאות ואת המקום בו אנו נהיה מוכנים לשנות את התפיסה עצמה. כל מה שדרוש הוא לדמיין לרגע את עצמכם בקור מקפיא, על פסגת הר, במשך שבועות, כמעט ללא מזון ומחסה, ללא חימום, ללא מים, ולצידכם מוטלים גופים דוממים וקפואים. רעב משולב באימת מוות יכול למתוח כל גבול מוסרי.

ב-1846, קבוצה של 89 גברים, נשים וילדים אשר הונהגו בידי אדם בשם ג'ורג' דונר, חצו את הרי סיארה נוואדה בדרכם לקליפורניה. במהלך המסע מזג האוויר הקשה הכריח אותם לסגת ולחפש תוואי חלופי. המזון אזל במהירות ורבים מהם מתו מקור ומרעב. מחצית מהנוסעים ניספו לפני שהנותרים נכנעו לנוכח מצבם והחלו ניזונים מבשרם של המתים מתוך נסיון לשרוד. 46 הניצולים חולצו בסופו של דבר אולם עם הגעתם לציווילזציה נחשבו לפושעים מפלצתיים ונשפטו על מעשיהם לשישה חודשי מאסר לפני ששוחררו לקהילותיהם.

יותר מכך. מצב זה מתאר את המקום בו הרצון לשרוד לצד הסבל הנורא שבגסיסת הגוף מביאים את האדם לידי פריצת גבולות מוסריים. המצב מוגדר בזמן הקיום המקביל לזמן ההישרדות ומיד לאחריו הוא ניפסק. אנו מכירים מספר מקרים הקשורים לסוג אחר של קניבליזם ונקראים "קניבליזם מסוג פשע" אשר יכולים לספר לנו משהו על המקום בו נחצה הגבול המוסרי אך הפעם לא לשם הישרדות אלא לשם תאווה.

"קניבליזם - פשע" מחולק למספר קטגוריות:

• קניבליזם מיני

• קניבליזם תוקפני

• קניבליזם טקסי/רוחני

• קניבליזם  עונג / תזונתי

צורות שונות אלה חופפות אחת את השניה באופן משמעותי. לדוגמה ניתן לצרוך בשר אדם למטרות אחדות בעת ובעונה אחת, כגון להשיג תחושה של כוח ושליטה (קניבליזם תוקפני), אך ניתן גם למצוא שהטעם היה נעים  (רודף תענוגות / תזונתי קניבליזם). אדם אחר עלול להתמכר לקניבליזם על מנת להגיע לזיקה רוחנית גבוהה יותר עם האדם שהוא טרף ובמקביל בכדי להגיע לסיפוק מיני אינטנסיבי.

קניבליזם עונג / תזונתי מתייחס לצריכה של בשר אדם, אשר מונעת בעיקר על ידי הטעם של הבשר או על ידי הערך התזונתי שלו. סוג זה של קניבליזם נחשב לנדיר, והוא נחשב בדרך כלל למוטיבציית משנה של צורות אחרות של קניבליזם, כגון קניבליזם מיני והישרדותי. יחד עם זאת במהלך ההיסטוריה פגשנו מספר מקרים אשר מתאימים לקטגוריה זו ותפסו את תשומת לב התקשורת.

איסיי סאגאווה

 בשנת 1981, סטודנט יפני, איסיי סאגאווה,  נעצר בצרפת מכיוון שמימש את הפנטזיות הקניבליות שלו.  הוא הצעות מגונות לחברה הולנדית רק בכדי לקבל את דחייתה. סאגאווה ירה והרג אותה ולאחר מכן תקף מינית את גופתה. הוא קילף פיסות גוף לרבות שדיה וישבנה ואכל אותם. הוא צוטט אומר בהתייחס למה שעשה: "שום דבר לא היה טעים כל כך!"

 סאגאווה היה נחוש בדעתו להיות כשיר נפשית לעמוד לדין בבית משפט צרפתי, הוא הוחזק בבית חולים לחולי נפש במשך קצת יותר משנה, בטרם חזר ליפן שם השתחרר לאחר מספר שנים התפרסם  ונהנה ממעין מעמד של סלבריטי.

ניקולס קלו

מקרה נוסף בצרפת. בשנת 1994 הורשע ניקולס קלו ברציחתה של טיירי ביסוניר בת ה-36. אבל רצח לא היה כל פשעו. קלו, אשר עבד באותו זמן בבית חולים לילדים בפריז, הודה בגניבתו של בשר מגופותיהם של ילדים ואכילתו בביתו. קלו טען כי אכל את הבשר בשל טעמו, ואמר כי העדיף לאכול אותו נע. הוא השווה את טעמו של הבשר לטעמו של סטייק טרטר. קלו נחשב גם ל"עובד שטן" אשר עשויה להיות מוטיבציה נוספת למעשיו.

 

 

במידה ומקורות המזון כפי שאנו מכירים אותם יחדלו, והסדר החברתי ישתבש לחלוטין אנו עשויים לראות כיצד מחיצה זו תיפול ונחזה באנושות אחרת הרואה בהשרדות אדם ומשפחתו כערך עליון על פני כל ערך אחר, הומני, אתי ואסתטי

להלן מקרים נוספים אשר ארעו במהלך ההיסטוריה:

הרעב הגדול בשנות 1930 בדרום רוסיה ואוקראינה:

בשנות ה-30 של המאה ה-20 גרם סטלין לרעב באוקראינה, כעונש על כישלון הקולקטיביזציה ולמען יראו וייראו. קניבליזם בשנות רעב אלה היה דבר מקובל. ע"פ עדוויות רבות , ילדים נאכלו בידי הוריהם ובני זוג הרגו לפעמים האחד את השני בעבור מזון. על פי הערכה מתו במהלך השנתיים הקשות ביותר של הרעב כ-9 מיליון איש.

http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/3229000.stm

________________________________________________________________________________________________

במהלך מלחמת העולם השנייה הקניבליזם פרח בצבא היפני.כאשר אזל האוכל, החיילים היפנים הרגו ואכלו בשר אדם, הן של שבויים והן של חבריהם. המקרה המתועד התרחש בשנת 1945, כאשר חיילים יפנים הרגו ואכלו שמונה טייסים אמריקאים שהופלו.  בשנת 1947 הובאו כ-30 חיילים יפנים המעורבים במקרה לחקירה . חמישה מהם נמצאו אשמים ונתלו.

_______________________________________________________________________________________________

במהלך נסיגת הצבא של נפוליאון ,דצמבר 1812, החיילים הצרפתים המורעבים הגיעו לידי קניבליזם. לאחר מסע בן שישה חודשים, מצבא של 47000 חיילים מובחרים שנכנסו לתוך רוסיה עם הקיסר, נשארו רק כמה מאות חיילים.  השאר מתו, לא רק בשדה הקרב, אלא גם מרעב וקור.

ההיסטוריון Tarle בספר "הפלישה של נפוליאון לרוסיה" כותב: "העדים: מר שטיין,  ואחרים, טוענים שהצרפתים אוכלים את חבריהם המתים. אגב, נאמר גם שנתקלו לעתים קרובות בצרפתים שהתחבאו באסמים מן הקור, כשהם יושבים סביב מדורה שעל גופות חבריהם המתים, כאשר הם חותכים את החלקים הטובים, על מנת להשביע את רעבם. אז כשהם נחלשים משעה לשעה ונופלים מתים, הם בתורם מאכילים את חבריהם החיים בקושי". הקצינים הצרפתיים שנשארו בחיים הכחישו זאת.

______________________________________________________________________________________________

בשנת 1820 יצאה ספינת ציד לוויתנים אמריקאית בשם אסקס, מהאי ננטקט לאוקיינוס השקט .כשהיו במרחק גדול מאוד מחופי דרום אמריקה לוויתן באורך 26 מטר (משקלו המוערך הוא 80 טון) התנגש בספינה, וגרם לטיבועה. לאחר מכן נותרו האנשים בסירות קטנות וחתרו להגיע לחופי צ'ילה. למרות שהיו הרבה יותר קרובים לאיי פולינזיה, הם פחדו מהילידים שנאמר עליהם שהם קניבלים (לא היה שחר לחששותיהם). במהלך המסע ליבשה, משאזל מזונם, הם התחילו לאכול את מתיהם, וכשהחמיר מצבם עוד, הם ערכו הגרלה את מי להרוג בשביל לאכול את גופו.

________________________________________________________________________________________________

10 מקרים מפורסמים של קניבליזם

_______________________________________________________________________________________________

מאמרים שונים בנושא:

נשיונל גאוגרפיק

צלבנים

קניבלים +סקירה

קניבליזם בהודו

הידען - אסופת מאמרים בנושא

אגירת מזון – מזווה לטווח קצר

 

אספקת מזון עצמאית למשך בין 3 ל-9 חודשים הנה הפקטור המרכזי ביכולת לשרוד את התקופה הראשונית. תלוי בחלק בו אנו נמצאים בעולם. לפרק זמן זה יש קשר הדוק עם האקלים ומשך החורפים במקום בו האוכלוסיה נמצאת. (פרק זמן זה נקבע כפועל יוצא של אקלים ושל הזמן בו לוקח באופן כללי לזרוע ולקצור יבולים)

מזון משומר קל להכנה ועשוי לספק מזון סדיר בימים הראשונים של המשבר, אך מזון משומר תופס חלל רב, ערכו התזונתי נמוך והוא יקר. פריטי מזון יבשים כמו שעועית יבשה, אורז, פסטה, גרגרי חיטה, שיבולת שועל, צימוקים, תמרים, תאנים מיובשות, אבקות חלבון, אבקת חלב, אבקת ביצים, ירקות מיובשים, וכדומה עדיפים ומומלצים. אלו מזונות  קומפקטים, מזינים ועלויותיהם נמוכות. מלבד זאת האפשרות לשנע אותם קלה יותר. מלבד זאת רצוי לאחסן מזונות מיובשים בתנאי איחסון מיוחדים ועל כך יפורט בהמשך.

במידה והמשבר הוא לזמן קצר יחסית, שבועות או חודשים ספורים, מילוי אחר ההוראות ל"הישרדות לזמן קצר", איחסון מזון ומים, ושאר הפעולות הנדרשות יובילו להצלת חיים ולמניעת סבל.

יחד עם זאת לשם הכנה אמיתית יש לקחת בחשבון מצבים בהם המשבר הזמני הופך למתמשך.

 

"בועת המזון" 

 אנו נהנים מהאשליה שברשותינו בטחון גמור באספקת המזון שלנו. רק מעטים ביננו מבינים עד כמה בקלות אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב של מחסור במזון. שלא כמו במדינות מתפתחות בהן חוסר במוצרי מזון הוא חלק מדרך חיים,  עצם הידיעה שהמזון תמיד יהיה שם בדרך כזו או אחרת, הפכה אותנו לשאננים.  מאמר זה ונוספים באתר חושפים את העובדה כי בועת המזון בדרכה להתפוצץ. זו לא שאלה של אם אלא רק שאלה של מתי ובכמה דרכים זה יקרה.

מערכת המזון שלנו מאוד מורכבת.  התלות שלנו בסופרמרקטים גדולים, וחקלאות קואופרטיבית, (כתחליף למשקים קטנים מקומיים) הביאה לירידה במחירי המוצרים אך גם גרמה ליצירת מערכת מזון פגיעה במיוחד.   ברמה מקומית יש מעט מאוד מחסנים לאגירת מזון . חנוונים מודרנים משתמשים בשיטת  "מלא את החסר" וממלאים מדפים רק כאשר הם מתרוקנים. במצב חירום דוגמת מהומות אזרחיות, מלחמה,  אסון טבע או קריסת מערכות תשתית כמו חשמל או אספקת דלק, קווי אספקת המזון יקרסו ואספקת המזון תחדל. לא מדובר כמובן במחסור לכמה ימים. לרוב האנשים קיים מספיק מזון בבית ל-3 ימים לפחות, להרבה פחות יש מזון מספיק לשבוע, אבל לאחר 3 ימים או יותר, רוב המשפחות יתקיימו על ארוחות קלות וחלקן יסבלו מרעב אמיתי. מדפים ריקים בחנויות וברשתות המזון מובילים במהירות לכאוס ואנרכיה. אין צורך להביט רחוק אל ההסטוריה על מנת להמחיש את הטיעון:

 

 

משבר הדלק בבריטניה, ספטמבר 2000 :

• בשלב א: נהגי משאיות חסמו את הכניסות והיציאות של בתי הזיקוק במחאה על מיסוי.
• שלב ב': פאניקה בקרב המגזר הפרטי. תורים ארוכים של רכבים בתחנות  הדלק
• שלב ג': סופרמרקטים מתרוקנים עקב הפגיעה באספקת המזון. מנהלים של סופרמרקטים מדווחים      לנציגי ממשל כי נותרו 3 ימים בלבד עד שהמזון שברשותם יאזל.

מתוך אתר Ynet ספטמבר 2000:

"ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, ביטל סיור בצפון אנגליה והגיע היום (יום ג')ללונדון לשיחות חירום בממשלה כדי לפתור את משבר הדלק. הבוקר אמר בלייר כי "לא נשנה את מדיניות הדלק בגלל מצור ושביתות". פעולות המחאה על עליית מחירי הדלק, נכנסו ליומן השישי והביאו למחסור חמור בדלק בבריטניה וההערכה היא כי היום יאזל הדלק ב-3000 תחנות במדינה. ההפגנות התפשטו ברחבי בריטניה, כשהמפגינים מפריעים לזרימת התנועה בכבישים הראשיים. דובר המפגינים, ברני ויליאמס, אמר כי "בלייר עשה טעות אדירה כשהוא לא נענה לרצון האזרחים". ויליאמס הבטיח כי המפגינים לא יפסיקו את פעולות המחאה עד שבלייר לא יוריד את מחירי הדלק. אתר הבי.בי.סי מוסר כי הפרלמנט הבריטי אישר לכוחות הצבא לסייע למשטרה לפנות מפגינים מכבישים ולהשתמש בכוח כדי להבטיח אספקת דלק לשירותי חירום כמו הבריאות, כבאות, חינוך והתחבורה הציבורית. ובינתיים שוררת פאניקה בתחנות הדלק ברחבי בריטניה, תחת החשש שבעוד 48 שעות לא יהיה דלק במדינה."

למידע נוסף על מחאת הדלק / בריטניה 2000

אנדרו סימס, כתב ה"בריטיש ג'ורנל" כתב: "למעשה אנחנו במרחק תשע ארוחות מאנרכיה, לפתע החזיונות האפוקליפטים של במאים וסופרים נראים פחות מגוחכים". (למקור)

אם מחאה בסדר גודל כזה יכולה לפגוע בצורה כל כך דרמטית באוכלוסיית בריטניה, נסו לדמיין מה יקרה במידה וייפרוץ משבר דלק אמיתי ומתמשך.  אצל רוב האנשים הרעיון כי אזרחים במדינות כמו ישראל, ארה"ב, קנדה, אנגליה, ספרד וכדו' עלולים לסבול מרעב כתוצאה ממשבר באספקת המזון, לא תעלה על הדעת .  במידה רבה זאת תוצאה של מדיניות ממשלתית כלל עולמית. לא באופן קונספרטיבי, אלא מהסיבה הפשוטה כי אם אזרחים ידעו עד כמה מערכת המזון שלנו שברירית תהיה פאניקה נרחבת.
רוב האנשים מודעים לכך ברמה כזאת או אחרת, אפילו אם אינם עושים צעדים להגן על עצמם. קיים אחוז קטן בלבד באוכלוסיה אשר מוכן למשבר ארוך טווח באספקת מזון אם מתוך הבנה ואם במקרה.

 

ב"מדריך להשרדות / משבר מזון", על כל חלקיו,  תוכלו למצוא מידע דינמי ומתעדכן על כל הדרוש לכם במצב חירום מתמשך ושינוי טוטלי של מציאות קיומית מוכרת.

 

++++

  מדריך בסיסי להישרדות – טווח קצר / מחסן מזון

++++

"אחסן את מה שאתה אוכל, ואכול את מה שאתה מאחסן". אחת הדרכים המהירות ביותר להתחיל במזווה לשעת חירום היא להגדיל את הרכישות הרגילות שלכם.  אם יש מכירה מוזלת של מוצר מסוים, קנו קצת יותר ממה שאתם קונים בדרך כלל והניחו בצד לשימוש בשעת חירום. יש לעשות זאת באופן עקבי בכל רכישה.  זיכרו: עליכם לרכז את הקניה למזווה במזון הנשמר לאורך זמן ובלתי מתכלה. הימנעו מרכישת מוצרים תלויי מקרר/מקפיא.

 

להורדה: הישרדות טווח קצר / שלב 1: מים

בקרוב יפורסם המדריך המלא לאגירת מזון, אריזתו ושימורו.

 

בנק הזרעים "יום הדין" בקוטב הצפוני

מאת: ויליאם אנגדהל / מחקר גלובלי

ביל גייטס התחיל לתכנת מחשבים בגיל 14, והקים את מיקרוסופט בגיל 20 כאשר היה עדיין באמצע לימודיו בהרווארד. בשנת 1995 הוא הופיע ברשימת "פורבס" כאדם העשיר ביותר בעולם וכמחזיק הגדול ביותר של מניות החברה שלו,מיקרוסופט, אותה חברה שהקים במרץ בלתי נדלה, עד שהפכה למונופול העיקרי של מחשבים אישיים.

בשנת 2006, כאשר רוב האנשים במצב דומה היו עשויים לחשוב על פרישה שקטה לפסיפיק איילנד, החליט ביל גייטס להקדיש את מרצו לקרן הפילנטרופית שלו "ביל ומלינדה גייטס" , או כפי שאמר עליה, "הקרן הפרטית בעלת השקיפות הגדולה ביותר" אשר נאמדה בהון עצום של 34.6 מיליארד דולר. בשילוב עם "תרומה" נאה מצידו של משקיע ידוע נוסף, וורן באפט, עומד תקציב הקרן על סכום הדומה לתקציב של ארגון הבריאות העולמי של האו"ם. כאשר ביל גייטס מחליט לתרום כ-30 מליון דולר מכספו עבור פרוייקט מסויים, רצוי שניקח את ברצינות.

פרוייקט בנק הזרעים העולמי, מתרחש באחד מהמקומות שכוחי האל על פני כדור הארץ. קבוצת איים סלעיים ושוממים בשם "סבלבארד", כ-1100 ק"מ מהקוטב הצפוני. ע"פ אמנת סבאלברד ב-9 בפברואר 1920 קיבלה נורבגיה שליטה על האיים. למרות זאת, לפי האמנה, מותר לאזרחי כל מדינה לנצל את אוצרות-הטבע של האיים. בנק הזרעים ממוקם בתוך הר באי בשם ספיצברג שהוא חלק מקבוצת האיים סבלבארד, ליד כפר קטן בשם לונגירביאן. על פי הפרסומים של העומדים מאחורי הקמתו, ה"עסק" כבר כמעט מוכן. פתח הבנק מוגן ע"י דלתות חסינות לפיצוצים ומאובטחות בחיישני תנועה, בנוסף לכך, מנעולים מתקדמים וקירות בטון בעובי מטר. הבנק מכיל 3 מליוני סוגים שונים של זרעים מכל רחבי העולם על מנת לשמר לעתיד מגוון רחב ככל האפשר של זני יבולים הגדלים בתנאי אקלים שונים (ע"פ מידע ממשלת נורבגיה). הזרעים ארוזים ומוגנים בפני רטיבות ועקב חוסר הנגישות היחסי לכספת הזרעים, לא ישהה באתר צוות בהרכב מלא אלא שהמקום יהיה תחת מעקב אלקטרוני.

הדמיה

השאלה הנשאלת היא האם אנו מחמיצים משהו? בהודעה לעיתונות שלהם נאמר: "כך ניתן יהיה לשמר את מגוון היבולים לעתיד". איזה עתיד (הנוגע לזמינות הזרעים הגלובלית) חוזים נותני החסות של בנק הזרעים? הרי ברחבי העולם קיימים משכבר מאגרי זרעים מאובטחים ומוגנים.

בכל פעם שחוברים בעלי אינטרסים חזקים כמו ביל גייטס, קרן רוקפלר, מונסנטו (תאגיד ביוטכנולוגיה חקלאי ראה כאן) וסינג'נטה (קונצרן אגרוכמיה / הדברה  ראה כאן), רצוי לחקור קצת יותר לעומק. הדבר הראשון שלוכד את תשומת הלב הוא זהות נותני החסות לפרוייקט בנק הזרעים "יום הדין" (doomsday seed vault): הנורבגים, קרן ביל ומלינדה גייטס, ענק החקלאות מארה"ב  DuPont/Pioneer Hi-Bred, גדול בעלי הפטנטים של זרעים מהונדסים גנטית לחקלאות (GMO) וכמיקלים, סינג'נטה, קרן רוקפלר (הקבוצה אשר הקימה את "מהפכת הגנים" עם רווחים של יותר מ 100 מליון דולר מאז שנות ה-70),   CGIAR – הרשת העולמית שנוצרה על ידי קרן רוקפלר כדי לקדם את האידיאל של טוהר גנטי באמצעות שינוי החקלאות.

CGIAR – ארגון המחקר החקלאי הגלובלי  וה"פרוייקט"

במימון נדיב של קרן רוקפלר ומילגות המחקר של קרן פורד, ארגון ה- CGIAR  דאג לכך שמדענים ואגרונומים מובילים ממדינות מתפתחות, הובאו לארה"ב על מנת ללמוד את הקונספט של הייצור בחקלאות המודרנית, וזאת על מנת שינחילו את המושגים החדשים במולדותיהם.  בתהליך זה הם יצרו רשת-השפעה שלא תסולא בפז לקידום התעשיה החקלאית של ארה"ב בארצות אלה, ובמיוחד קידום של "מהפכת הגנים" (GMO),  והכל בשם המדע  וחקלאות שוק חופשי יעילה.

הנדסה גנטית או "גזע האדונים"?

"הפרוייקט" אותו ציינתי לעיל הוא הפרוייקט של קרן רוקפלר ואינטרסים כלכליים עוצמתיים מאז 1920 להשתמש בהשבחת גזע, אשר נקראה מאוחר יותר "גנטיקה" על מנת להצדיק את יצירתו של גזע מהונדס גנטית. היטלר והנאצים קראו לזה "הגזע הארי". פרוויקט השבחת הגזע של היטלר מומן ברובו ע"י אותה קרן רוקפלר אשר היום בונה את בנק הזרעים על מנת לשמר דוגמית מכל זרע על פני כדור הארץ. עכשיו זה מתחיל להיות מעניין באמת.

אותה קרן רוקפלר עומדת מאחורי פסאודו המדע הקרוי ביולוגיה מולקולרית והמרדף הבלתי פוסק שלו לצימצום אדם עד ל- "רצף הגדרת הגן", אשר בעזרתו כך קיוו, ניתן יהיה לשנות תכונות אנושיות כרצוננו. רבים ממדעני השבחת הגזע של היטלר, הובאו בצנעה לארה"ב לאחר מלחמת העולם השניה להמשיך במחקר הביולוגי שלהם והניחו את רוב היסודות ההנדסה הגנטית של צורות חיים שונות. רובם נתמכו בגלוי על ידי קרן רוקפלר בעזרת מילגות נדיבות. אותה קרן רוקפלר יצרה את מה שמכונה "המהפכה הירוקה" -לאחר מסע למקסיקו ב-1946 בו נטלו חלק נלסון רוקפלר ומזכיר המשרד לחקלאות ומייסד חברת הזרעים Pioneer Hi-Bred, הנרי וואלס.
במציאות, כפי ששנים מאוחר יותר התברר, המהפכה הירוקה היתה תוכנית מבריקה של משפחת רוקפלר לפיתוח חקלאות גלובלית על מנת להשתלט עליה בדיוק כמו שעשו בענף הנפט העולמי חצי מאה קודם לכן. כפי שאמר הנרי קיסינג'ר ב 1970: "אם אתה שולט על  הנפט אתה שולט במדינה, אם אתה שולט על ייצור המזון, אתה שולט באוכלוסיה".

עסקי החקלאות והמהפכה הירוקה של קרן רוקפלר, הלכו יד ביד. הם היו חלק מאסטרטגיה חובקת כל אשר כללה את מימון המחקר לפיתוח הנדסה גנטית של צמחים ובעלי חיים כמה שנים מאוחר יותר. מטרת המההפכה בייצור החקלאי היתה לרכז את השליטה על שרשרת המזון בידי חברות רב לאומיות  ולהפקיע אותה מן החקלאי המשפחתי המסורתי.

היבט חיוני בראיית האינטרסים של קרן רוקפלר והייצור החקלאי של חברות בארה"ב היא העובדה שהמהפכה הירוקה התבססה על הפצת זרעים היברדיים חדשים בשווקים מתפתחים.  זרעים היברידיים הם חסרי יכולת רבייה.  זרעים מסוג זה בעלי מנגנון המונע מהם לשכפל את עצמם.  שלא כמו זרעי מורשת אשר מהם ניתן לגדל יבולים הזהים ליבולים מהם הופקו, תפוקת הזרעים מיבולים היברידיים נמוכה משמעותית מיבולים אשר נזרעו בזרעי מורשת (הפרייה פתוחה), דבר המאלץ את החקלאים לקנות מדי שנה זרעים היברידיים חדשים על מנת לשמור על רמה זהה של יבולים. יותר מזה,  התשואות הדלילות של זרעים בדור השני של היבולים גרמו לדיכוי המסחר אשר נעשה בין החקלאים ללא היתר של יצרני הזרעים.  כך נמנעה הפצה מחדש של יבול זרעים מסחרי ע"י מתווכים.  תוך שימוש בפסקי דין וסוללות עורכי דין הצליחו חברות זרעים בינלאומיות להשתלט על המסחר בזרעים היברידיים.  קומץ ענקי ייצור זרעים ובראשם דופונט פיוניר,ומונסנטו ריכזו בידיהם את הזכויות לשימוש בזרעים היברידיים (רשומים כפטנט) ובכך הניחו את הקרקע למהפכת זרעי GMO  מאוחר יותר.

 

למעשה, הכנסת טכנולוגיה חקלאית אמריקאית מודרנית דשנים כימיים וזרעי מכלוא מסחריים, יצרו תלות של חקלאי המדינות המתפתחות המבוססות בארה"ב והתעשיה החקלאית/כימית שלה.  התעשיה החקלאית המודרנית השתלטה בפועל על החקלאות המסורתית.

אחת מהשפעותיה הגדולות של המהפכה הירוקה היתה התדלדלות האוכלוסיה באזורים החקלאיים  ודחיקתם לשכונות עוני בפרברי הערים  בחיפוש נואש אחר עבודה. הכל היה חלק מתכנית רחבה אשר מטרתה לייצר סביבות כח עבודה זול עבור ייצרנים אמריקאים בינלאומיים – ה"גלובליזציה" של השנים האחרונות.

כאשר ההתלהבות מה"מהפכה הירוקה" דעכה, התוצאות  שניכרו בשטח היו שונות לחלוטין ממה שהובטח.  עקב שימוש בלתי מבוקר בחומרי הדברה כימיים חדשים התעוררו בעיות רבות בדר"כ בהקשר של השלכות בריאותיות חמורות.  לאורך זמן, שימוש במיני זרעים היברידיים יחידנים,  הביא לירידה בפוריות הקרקע ותפוקת היבולים. בתחילת הדרך התוצאות היו מרשימות.  נירשמו תפוקות כפולות ומשולשות ביבולים כמו תירס וחיטה במקסיקו. אך הקערה התהפכה על פיה במהרה.

"המהפכה הירוקה" היתה מלווה בדרך כלל בפרויקטים גדולים של השקיה, אשר לעיתים קרובות כללו הלוואות מהבנק העולמי, לבניית סכרים ענקיים חדשים.  בתהליך זה הוצפו אזורי קרקע פוריה אשר בהן ישבו בעבר חקלאיים. בנוסף לכך, האדמה הורוותה בכמויות עצומות של דשן לדונם,  על מנת לייצר חיטת-על ותפוקת יבולים גדולה. הדשן הינו תוצר של חנקות נפט –  סחורות שבשליטת רוקפלר השולטים על שבע חברות הנפט הגדולות.

התלות בכמויות גדולות של קוטלי עשבים וחומרי הדברה  יצרה שווקים חדשים עבור ענקי הנפט והכימיקלים. כפי שאחד האנליסטים תיאר זאת, בפועל, המהפכה הירוקה היתה בעצם המהפכה הכימיקלית.  מראש לא היתה למדינות המתפתחות היכולת לשלם עבור הכמויות האדירות של הכימיקלים, דשנים וחומרי הדברה. הם עשו זאת ע"י לקיחת אשראי מהבנק העולמי, הלוואות מיוחדות מבנק צ'ייס ובנקים גדולים נוספים בניו יורק, מגובים ע"י ממשלת ארה"ב.  את ההחזרים להלוואות אלה נשאו על גבם בעיקר בעלי האדמות.

שיטה זו יושמה במספר רב של מדינות מתפתחות והלוואות אלה ניתנו בעיקר לבעלי הקרקעות הגדולים. עבור האיכרים קטנים המצב עבד אחרת. פלאחים קטנים לא יכלו להרשות לעצמם כיקלים ומוצרים מודרניים אחרים ונאלץ ללוות כסף.  בתחילה, מספר תכניות ממשלתיות ניסו לספק לאיכרים הלוואות על מנת שיוכלו לרכוש זרעים וחומרי דישון והדברה. איכרים אשר לא הצליחו להשתתף בתכניות אלה נאלצו ללוות כסף בריבית גבוהה מהמגזר הפרטי. כתוצאה מכך רבים מהם לא נהנו אפילו מפירות המהפכה החקלאית והיבולים הגדולים. עם בוא הקציר הם מכרו את התוצרת על מנת להחזיר חובות. האיכרים הפכו לתלויים במלווים וסוחרים ורבים מהם איבדו את אדמתם. גם במקומות בהם ניתנו הלוואות ממשלתיות בתנאים נוחים יותר, גידול יבולים פינה את מקומו ליצור יבולים של מזומנים.

גייטס, רוקפלר והמהפכה בירוקה באפריקה

עם מבט מפוכח  אל עבר "המהפכה הירוקה" של שנות ה-50 במאה הקודמת, והרקע האמיתי להקמתה, השקעתם של ביל גייטס וקרן רוקפלר בבנק הזרעים "יום הדין", אותוה כספת האמורה לשמר את כל זני הזרעים הקיימים מפני השמדה עולמית מעוררת סקרנות רבה,  שהרי אלה אותן קרנות אשר משקיעות מליונים בפרוייקט הנקרא: הברית למען המהפכה הירוקה באפריקה. "אגרה" כפי שהיא נקראית, ברית אשר שותפתה היא אותה קרן רוקפלר אשר יצרה את "מהפכת הגנים" כפי שנשיא קרן רוקפלר, גורדון קונווי, כינה אותה לפני כמה שנים.  מבט לעבר חבר הדירקטיורנים של "אגרה" יאשר זאת. בראש "אגרה" יושב לא אחר מאשר מזכיר האו"ם לשעבר גנרל קופי אנאן. בניאום קבלתו לתפקיד, בארוע פורום הכלכלה העולמית בקייפ טאון דרום אפריקה ביוני 2007 קבע: "אני מקבל על עצמי אתגר זה בהוקרה מקרן רוקפלר, קרן ביל ומלינדה גייטס, וכל מי שתומך בקמפיין האפריקאי שלנו."

 לצידו עומדים סטיב מסייווה, דרום אפריקאי,  נאמן של קרן רוקפלר, סילביה מ. מתיוס, מקרן ביל ומלינדה גייטס, ממפלה ראמפלה, לשעבר מנכ"ל הבנק העולמי (2000-2006), ראג'יב ג'. שאה מקרן גייטס, נאדיה ק. שמאבוניאן מקרן רוקפלר, רוי שטיינר מקרן רוקפלר, ובנוסף, הברית למען "אגרה" כוללת את גרי תוניסן מנכ"ל קרן רוקפלר, ואקינואמי אדסינה, מנהל משותף, קרן רוקפלר.

על מנת להשלים את ההרכב נצרף את, פיטר מלטון, מנכ"ל, קרן רוקפלר, יוסף דה פריס, מנהל תכנית עבור מערכות זרעים של אפריקה ומנהל שותף, קרן רוקפלר,אקינואמי אדסינה, מנהל שותף, קרן רוקפלר. בדיוק כמו במהפכה הירוקה הכושלת בהודו ומקסיקו, המהפכה הירוקה החדשה באפריקה היא ללא ספק בראש סדר העדיפויות של קרן רוקפלר.

עד לזמן זה הם שומרים על פרופיל נמוך. מונסנטו וענקי התעשייה החקלאית של GMO, מאמינים בכל ליבם שקופי אנאן ואגרה יפיצו את הפטנטים שלהם בכל אפריקה תחת התווית המטעה: " ביו-טכנולוגיה" או בלשון פחות נקייה "פטנט זרעים מהונדסים גנטית". עד כה דרום אפריקה היא המדינה היחידה המתירה זריעת יבולי GMO. קרן רוקפלר מנסה כבר שנים ללא הצלחה לקדם באפריקה פרוייקטים הקשורים בזריעת זרעים מהונדסים גנטית. בין שאר פעולותיהם הם ממנים מחקר אשר תומך בשימוש בזרעי כותנה תוצרת GMO במישורי מאקאטיני בדרום אפריקה.

ובחזרה לסלבארד

בנק הזרעים "יום הדין" נבנה בהשקעה של מליונים ע"י אותם הגופים העומדים מאחורי מהפיכת הגנים. אותה מהפכה בייצור החקלאי אשר מובילה ליצירת עולם חדש בו מדינות וחקלאים נשלטים ע"י תאגידי ענק המרכזים בידיהם מאגר הזרעים מהונדסים גנטית הכלל עולמי. מדוע ביל גייטס קרן רוקפלר יחד עם ענקי ההנדסה הגנטית של תעשיית החקלאות כגון דופונט וסינג'נטה, יחד עם CGIAR בונים כספת זרעים ליום הדין באזור הארקטי? מי משתמש בבנק זרעים מלכתחילה?

מגדלי צמחים וחוקרים הם הלקוחות של הבנקים המרכזיים למוצרים חקלאיים מהונדסים גנטית. שמותיהם של הגדולים מביניהם: מונסנטו, דופונט, סינג'נטה ודא כימיקלים – ענקי הפטנטים של זרעים מהונדסים גנטית. מאז תחילת 2007 מחזיקה מונסנטו ביחד עם ממשלת ארה"ב את הזכויות על פרוייקט הנקרא "מחסל" או טכנולוגית הגבלת שימוש גנטי" (GURT). "מחסל" היא טכנולוגיה בה הזרעים מבצעים "התאבדות" לאחר הקציר.  מעולם לא היתה בהיסטוריה האנושית עוצמה בסדר גודל כזה החולשת באופן טוטלי על שרשרת המזון. תכונה זו של המחסל מאלצת איכרים לחזור בכל שנה אל מונסנטו או ספק GMO אחר על מנת לקבל זרעים של אורז, סויה, תירס, חיטה, וכל יבול אחר שהם צריכים עבור האוכלוסיה שלהם. מצב זה עשוי בתוך עשור להפוך את רוב יצרני המזון בעולם לצמיתים פיאודלים חדשים הנתונים לשלוש או ארבע חברות זרעים מהונדסים גנטית כמו מונסנטו או דופונט ודו כימיקלים. במצב זה חברות פרטיות עשויות להיות תחת שליטה של ממשלה, כמו ארה"ב למשל, אשר תימנע מכירת זרעים עבור מדינה כזו או אחרת אשר תביע דעות המנוגדות לדעותיה. ואלה החושבים שמצב כזה בלתי אפשרי, רצוי שיביטו אל עבר הארועים הגלובלים הנוכחיים בעולם.

עצם קיומו של ריכוז כוח כזה, שלוש או ארבע תעשיות חקלאיות פרטיות שבסיסן בארה"ב, היא עילה חוקית לאסור את כל גידולי GMO , אפילו אם היו מקציר יבוליהם רווחים אמיתיים. והם אינם בעליל.

חברות פרטיות אלה, מונסנטו, דופונט, ודו כימיקלים, בעלות רקורד של חוסר אחריות כלפי בני אדם. הן פיתחו המצאות כמו הדיוקסין, פי.סי.בי וסוכן כתום (Agent orange) ובמשך עשרות שנים העלימו ראיות המעידות על ההשפעות הקטלניות כתוצאה משימוש בכימיקלים שהם מייצרים.

ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מפרסם את רשימת 1400 בנקי הזרעים הפזורים ברחבי העולם. רובם מוחזקים בידי ממשלת ארה"ב, בנקים גדולים נוספים מוחזקים ע"י סין, רוסיה, יפן, הודו, דרום קוריאה, גרמניה וקנדה בסדר גודל יורד. בנוסף CGIAR מפעילה רשת של בנקי-זרעים במרכזים נבחרים בכל רחבי העולם. CGIAR  הוקם בשנת 1972 על ידי קרן רוקפלר וקרן פורד מתוך מטרה להפיץ את המודל הירוק שלהם למהפכה החקלאית. הוא שולט על מרבית בנקי הזרעים הפרטיים מהפיליפינים  דרך סוריה ועד לקניה.

הנדסה גנטית או לוחמה ביולוגית?

 

 

כעת הגענו ללב ליבה של הסכנה ופוטניאל השימוש לרעה הגלומה בפרוייקט בנק הזרעים בסבלבארד של קרן גייטס וקרן רוקפלר. האם פיתוח הפטנטים עבור עיקר גידולי המזון בעולם כגון אורז, תירס, חיטה, גרעינים למספוא ופולי סויה יכול לשמש בסופו של דבר כוורסיה איומה של לוחמה ביולוגית?   המטרה העיקרית של הלובי להשבחת מזון, הממומן ע"י משפחות עשירות כמו רוקפלר, קרנגי, הרימן ואחרות מאז שנות ה-20 מגולם במה שהם כינו : אאוגניקה שלילית"  (ראה : כאן  ו- כאן) : החיסול השיטתי של קשרי דם בלתי רצויים. מרגרט סנגר, אאגוניסטית נמרצת, המייסדת של "הארגון הבינלאומי להורות מתוכננת" וידידה אינטימית של  משפחת רוקפלר,  ייסדה ב-1939 פרוייקט הנקרא "פרוייקט ניגרו (כושי) שבסיסו בהארלם.  כפי שהיא בעצמה ניסחה זאת במכתב ששלחה לחברה: מטרת הפרוייקט היא לחסל את אוכלוסיית הכושים.

בשנת 2001 הודיעה חברה קטנה של ביוטכנולוגיה בשם אפיסיט ( Epicyte)  על פיתוח של תירס מהונדס גנטית ובו קוטל זרע אשר עיקר את הזרע של גברים שאכלו ממנו. לחברת אפיסיט היה בזמנו הסכם מיזם משותף להפצת הטכנולוגיה שלה עם חברת דופונט, וסינג'נטה, המממנות את פרוייקט בנק הזרעים בסבלבארד. החברה נרכשה מאוחר יותר ע"י חברת ביוטכנולוגיה מצפון קרוליינה. מדהים ללמוד כי חברת אפיסיט פיתחה תירס קוטל זרע במימון קרנות מחקר של  משרד החקלאות האמריקאי, ה-USDA, אשר למרות ההתנגדות הכלל עולמית, ממשיך לממן ולפתח את טכנולוגיית ה"מחסל" בעזרת חברת "מונסנטו".

בשנת 1990 הועלה קמפיין של אירגון הבריאות העולמי של האו"ם לחיסון כנגד טטנוס עבור נשים בניקרגואה, מקסיקו והפיליפינים בטווח גילאים של 15-45. לצורך העניין טטנוס הינה מחלה אשר נגרמת כתוצאה מדריכה על מסמר חלוד. החיסון לא ניתן לגברים או ילדים למרות העובדה שעובדתית סיכוייהם להיפצע כך שווים . הדבר עורר חשד ואירגון רומן-קתולי בשם Comite Pro Vida de Mexico, החליט לקחת דגימות של החיסון לבדיקה. הבדיקות גילו שהחיסון אשר הופץ בקרב נשים בגילאי פריון, ע"י WHO (UN’s World Health Organization(, החיל הורמון טבעי אשר בשילוב עם מרכיבים בחיסון הטטנוס, מעוררים נוגדנים הגורמים להפסקת או שיבוש הריון. מידע זה לא נימסר לנשים. מאוחר יותר התגלה שקרן רוקפלר ביחד עם מועצת האוכלוסיה של רוקפלר, הבנק העולמי, ומשרד הבריאות האמריקאי היו מעורבים במשך 20 שנה, מאז 1972, בפרוייקט לפיתוח חיסון טטנוס הגורם להפלות, עבור WHO. בנוסף לכך, ממשלת נורבגיה, המארחת של בנק הזרעים "יום הדין", תרמה 41 צליון דולר לפיתוח חיסון טטנוס הגורם להפלות.

האם זה צירוף מקרים שאותם אירגונים מנורבגיה ועד קרן רוקפלר והבנק העולמי מעורבים בפרוייקט בנק הזרעים בסלבארד? ע"פ פרופסור פרנסיס בוייל, אשר ניסח את החוק נגד הטרור הביולוגי משנת 1989 ואשר נחקק ע"י הקונגרס האמריקאי, הפנטגון נמצא כעת בהצטיידות ובהכנות על מנת להלחם ולנצח במלחמה ביולוגית ("now gearing up to fight and win biological warfare"), ללא ידיעת הציבור. בוייל מוסיף כי בשנים 2001-2004 בלבד, הממשלה האמריקאית הוציאה סכום עצום של  כ 14.5 מליארד דולר עבור ההכנות למלחמה הביולוגית המדוברת.

ריצ'ארד אברייט ( Richard Ebright),  ביולוג באוניברסיטת רוטגרס (Rutgers ) מעריך כי קרוב לכ-300 מוסדות מדעיים ולכ-12,000 אנשים בארה"ב, יש גישה לחומרים העשויים לשמש למלחמה ביולוגית. 497 מילגות רשמיות מטעם ממשלת ארה"ב חולקו למחקר במחלות מדבקות עם פוטנציאל לשימוש במלחמה ביולוגית. ארה"ב מוציאה סכומים עצומים במחקרים העוסקים בהנדסה גנטית והקשר למלחמה ביולוגית. כמובן שההצדקה הרשמית לפעולות אלה היא הגנת הציבור מפני התקפות טרור ביולוגיות כאלה ואחרות. פרופסור ג'ונתן קינג, ביולוג ב-MIT, אומר שהגדילה המואצת המחקרים העוסקים בטרור ביולוגי מייצגים את התגברות הסכנה לאוכלוסיה שלנו עצמה. "בזמן שתכניות אלה נקראות הגנתיות, בכל מה שקשור לנשק ביולוגי, תכניות הגנתיות והתקפיות חופפות כמעט לחלוטין."

ימים יגידו האם חלילה בנק הזרעים "יום הדין" של קרן גייטס וקרן רוקפלר אינם חלק מ"פתרון סופי" נוסף, המשלב את הכחדתו של כדור הארץ.

++

קריסה כלכלית - וידאו

סרט בשני חלקים המתאר קריסה כלכלית:

תעשיית הבשר

הרצאה של גארי יורופסקי על זכויות בעלי-חיים וטבעונות שהתקיימה באוניברסיטת ג'ורג'יה טק בקיץ 2010.
יורופסקי מנפץ מיתוסים ומעלה נקודות מרתקות אודות בחירותינו האישיות היומיומיות, למען חברה צודקת יותר וגוף ונפש בריאים יותר.

+

 

 

 

אכילת בשר : מרכיבים והשלכות

• ערכו התזונתי של הבשר הוא בעיקר בחלבונים, וויטמין B12 , ברזל, זרחן ומעט סידן, שומן רווי וכולסטרול. בתהליך הבישול מאבד הבשר חלק גדול מהמינרלים והוויטמינים שבו. בנוסף, הבשר עובר תהליך של עיבוד למניעת קלקולו ושיפור טעמו.

• לבשר מוסיפים חומרים משמרים כמו מונסודיום גלוטומט וניטריטים. חומרים אלו ידועים כחומרים מחוללי סרטן וגם מסוכנים לחולי אסתמה.

• תוצר לוואי של בשר מעובד הוא חיידק הליסטרה מונוסיטטוגנס העלול לגרום להפלה או למוות בלידה אצל נשים הרות. רוב אוכלי הבשר מקבלים כמות כפולה של חלבונים מזו הדרושה לגופם, וניתן לקבל את החלבונים מהצומח ללא ההשלכות הבריאותיות. כמות החלבון הדרושה לכל ק"ג גוף היא : 0.8 גרם חלבון. יש להעלות ערך זה בתקופת היריון, גיל ההתבגרות ואצל תינוקות. תחליפי חלבונים מהצומח : קטניות (פולי סויה, חומוס, פול שעועית , עדשים), דגנים מלאים (כוסמת, אורז, דוחן, שיבולת שועל, חיטה, שיפון), גרעינים (דלעת, חמניות שומשום), אגוזים ושקדים.

• חוקרים טוענים שהאדם הקדמון היה צמחוני.  מערכת העיכול של האדם דומה לזו של אוכלי הצמחים. המעיים ארוכים פי 12 מגופנו ופסולת של מוצרים מן החי נשארת זמן רב יותר, מה שמביא להתהוות רעלים שמתפנים באיטיות. המעיים של אוכלי בשר קצרים, לא יותר מפי 3 מגופם, ולכן הם מפנים את הפסולת במהירות לפני הצטברות של רעלנים. אנו משפחת בני האדם נולדנו מבחינה אנטומית להיות צמחונים. מבנה הגוף, הציפורניים השיניים ומערכת העיכול שלנו מותאמים לאכילת צמחים וקטניות ולא לאכילת בשר. כאשר חלבון מן החי מתעכל בקיבה שלנו שהחומציות בה לא מספיק חזקה(פי 20 פחות חזקה מאוכלי בשר) ואורך המעי שלנו ארוך פי 4 ממעי של אוכלי בשר, הבשר המתעכל בגוף מפריש ומשאיר בגוף רעלים שונים, הפוגעים בבריאות שלנו.
  

• אכילת בשר קשה לעיכול ומלווה לעיתים בנפיחות, גזים וריח רע כתוצאה מחלבונים שאינם מאוכלים עד הסוף, ולתסיסה על ידי חיידקי ריקבון המצויים בבשר.

• מוצרי הבשר קשים לעיכול וגורמים לעלייה במחלות כמו כולסטרול, מחלות לב וכלי דם, וסוגים שונים של מחלת הסרטן, בעיקר סרטן המעי הגס. בבשרים (וגבינות מעושנות) יש חומרים קרצינוגנים – מעוררי סרטן.  בע"ח חיים המובלים לשחיטה נשמרים בחיים ומפוטמים באמצעות שימוש קבוע בסמי הרגעה, הורמונים ואנטיביוטיקה ו2700 סמים נוספים. דוגמאות: הורמון גדילה(חומר קרציונוגני), ארסן (רעל מסרטן), סודה ניטראטית וסודה ניטריטית (חומרים המוספים לבשר להאטת הריקבון- נותנים לבשר את מראהו האדום, מסרטנים).
  

• תזונה עשירה בשומן רווי וכולסטרול עלולה לגרום להצטברות של חומרים מסרטנים במעי.

• מחלות כמו סרטן השד והרחם נוצרות בעיקר על ידי ההורמונים האסטרוגנים. תזונה העשירה בשומן ובכולסטרול גורמת להיווצרות הורמונים דמויי אסטרוגן במעיים. גורם תמותה מס' 1 בעולם הינם מחלות לב וכלי דם. הגורם העיקרי למחלות לב וכלי דם הוא שומן רווי. שומן רווי מגיע רק ממוצרים מהחי. בשרים, מוצרי חלב וביצים. ההמלצה לצרוך מוצרים דלי שומן. אך גם בהם יש שומן רווי והוא מצטבר לנו בעורקים ולאורך זמן גורם לחסימתם.
  

• בשר בהמות מכיל אנטיביוטיקה, הורמונים ולעיתים פסולת צואת תרנגולות, חומצות ורעלים אשר גורמים להרעלת הגוף. ההורמונים מוזרקים לבהמות כדי לגרום להשמנה (יותר בשר).

• בשר העובר תהליך בישול ממושך מביא להרס הוויטמינים ומקטין את הערך התזונתי של מזון זה.

• איחסון לא נכון של בשר גורם להתפתחות חיידקים מסוכנים כמו סלמונלה, ליסטריה ועוד.

• שינויים גנטיים המתבצעים בבעלי החיים עלולים להזיק לבריאות האדם האוכל בשר שלהם.

• תפריט עשיר בחלבונים שמקורם מהבשר מעלה את רמת החומציות בשתן, מעודד יצירת אבני כליה, מחלות כליה ודלקות מפרקים.

• עקב הצפיפות הגבוהה והתנאים הבלתי סניטאריים, החיות מקבלות כמויות גדולות של אנטיביוטיקה, השימוש הרב באנטיביוטיקה יוצר באופן טבעי בקטריות חסינות  בפני אנטיביוטיקה המועברות לאוכלי הבשר. כאשר החיות חולות, אמורים לפקח על כך פקחים שיפסלו את החיות. פקחי הבשר מנסים לפסול את הבשר הפגוע, אולם בשל לחצים מצד התעשייה וחוסר הזמן, חלק גדול מהבשר אינו נבדק. הפיקוח של המדינה על מזון לבעלי-החיים הוא חלקי בלבד. לכך עלולות להיות השלכות חמורות על בריאות בעה"ח ועל בריאות האדם הצורך מזון מן החי.