בנק הזרעים "יום הדין" בקוטב הצפוני

מאת: ויליאם אנגדהל / מחקר גלובלי

ביל גייטס התחיל לתכנת מחשבים בגיל 14, והקים את מיקרוסופט בגיל 20 כאשר היה עדיין באמצע לימודיו בהרווארד. בשנת 1995 הוא הופיע ברשימת "פורבס" כאדם העשיר ביותר בעולם וכמחזיק הגדול ביותר של מניות החברה שלו,מיקרוסופט, אותה חברה שהקים במרץ בלתי נדלה, עד שהפכה למונופול העיקרי של מחשבים אישיים.

בשנת 2006, כאשר רוב האנשים במצב דומה היו עשויים לחשוב על פרישה שקטה לפסיפיק איילנד, החליט ביל גייטס להקדיש את מרצו לקרן הפילנטרופית שלו "ביל ומלינדה גייטס" , או כפי שאמר עליה, "הקרן הפרטית בעלת השקיפות הגדולה ביותר" אשר נאמדה בהון עצום של 34.6 מיליארד דולר. בשילוב עם "תרומה" נאה מצידו של משקיע ידוע נוסף, וורן באפט, עומד תקציב הקרן על סכום הדומה לתקציב של ארגון הבריאות העולמי של האו"ם. כאשר ביל גייטס מחליט לתרום כ-30 מליון דולר מכספו עבור פרוייקט מסויים, רצוי שניקח את ברצינות.

פרוייקט בנק הזרעים העולמי, מתרחש באחד מהמקומות שכוחי האל על פני כדור הארץ. קבוצת איים סלעיים ושוממים בשם "סבלבארד", כ-1100 ק"מ מהקוטב הצפוני. ע"פ אמנת סבאלברד ב-9 בפברואר 1920 קיבלה נורבגיה שליטה על האיים. למרות זאת, לפי האמנה, מותר לאזרחי כל מדינה לנצל את אוצרות-הטבע של האיים. בנק הזרעים ממוקם בתוך הר באי בשם ספיצברג שהוא חלק מקבוצת האיים סבלבארד, ליד כפר קטן בשם לונגירביאן. על פי הפרסומים של העומדים מאחורי הקמתו, ה"עסק" כבר כמעט מוכן. פתח הבנק מוגן ע"י דלתות חסינות לפיצוצים ומאובטחות בחיישני תנועה, בנוסף לכך, מנעולים מתקדמים וקירות בטון בעובי מטר. הבנק מכיל 3 מליוני סוגים שונים של זרעים מכל רחבי העולם על מנת לשמר לעתיד מגוון רחב ככל האפשר של זני יבולים הגדלים בתנאי אקלים שונים (ע"פ מידע ממשלת נורבגיה). הזרעים ארוזים ומוגנים בפני רטיבות ועקב חוסר הנגישות היחסי לכספת הזרעים, לא ישהה באתר צוות בהרכב מלא אלא שהמקום יהיה תחת מעקב אלקטרוני.

הדמיה

השאלה הנשאלת היא האם אנו מחמיצים משהו? בהודעה לעיתונות שלהם נאמר: "כך ניתן יהיה לשמר את מגוון היבולים לעתיד". איזה עתיד (הנוגע לזמינות הזרעים הגלובלית) חוזים נותני החסות של בנק הזרעים? הרי ברחבי העולם קיימים משכבר מאגרי זרעים מאובטחים ומוגנים.

בכל פעם שחוברים בעלי אינטרסים חזקים כמו ביל גייטס, קרן רוקפלר, מונסנטו (תאגיד ביוטכנולוגיה חקלאי ראה כאן) וסינג'נטה (קונצרן אגרוכמיה / הדברה  ראה כאן), רצוי לחקור קצת יותר לעומק. הדבר הראשון שלוכד את תשומת הלב הוא זהות נותני החסות לפרוייקט בנק הזרעים "יום הדין" (doomsday seed vault): הנורבגים, קרן ביל ומלינדה גייטס, ענק החקלאות מארה"ב  DuPont/Pioneer Hi-Bred, גדול בעלי הפטנטים של זרעים מהונדסים גנטית לחקלאות (GMO) וכמיקלים, סינג'נטה, קרן רוקפלר (הקבוצה אשר הקימה את "מהפכת הגנים" עם רווחים של יותר מ 100 מליון דולר מאז שנות ה-70),   CGIAR – הרשת העולמית שנוצרה על ידי קרן רוקפלר כדי לקדם את האידיאל של טוהר גנטי באמצעות שינוי החקלאות.

CGIAR – ארגון המחקר החקלאי הגלובלי  וה"פרוייקט"

במימון נדיב של קרן רוקפלר ומילגות המחקר של קרן פורד, ארגון ה- CGIAR  דאג לכך שמדענים ואגרונומים מובילים ממדינות מתפתחות, הובאו לארה"ב על מנת ללמוד את הקונספט של הייצור בחקלאות המודרנית, וזאת על מנת שינחילו את המושגים החדשים במולדותיהם.  בתהליך זה הם יצרו רשת-השפעה שלא תסולא בפז לקידום התעשיה החקלאית של ארה"ב בארצות אלה, ובמיוחד קידום של "מהפכת הגנים" (GMO),  והכל בשם המדע  וחקלאות שוק חופשי יעילה.

הנדסה גנטית או "גזע האדונים"?

"הפרוייקט" אותו ציינתי לעיל הוא הפרוייקט של קרן רוקפלר ואינטרסים כלכליים עוצמתיים מאז 1920 להשתמש בהשבחת גזע, אשר נקראה מאוחר יותר "גנטיקה" על מנת להצדיק את יצירתו של גזע מהונדס גנטית. היטלר והנאצים קראו לזה "הגזע הארי". פרוויקט השבחת הגזע של היטלר מומן ברובו ע"י אותה קרן רוקפלר אשר היום בונה את בנק הזרעים על מנת לשמר דוגמית מכל זרע על פני כדור הארץ. עכשיו זה מתחיל להיות מעניין באמת.

אותה קרן רוקפלר עומדת מאחורי פסאודו המדע הקרוי ביולוגיה מולקולרית והמרדף הבלתי פוסק שלו לצימצום אדם עד ל- "רצף הגדרת הגן", אשר בעזרתו כך קיוו, ניתן יהיה לשנות תכונות אנושיות כרצוננו. רבים ממדעני השבחת הגזע של היטלר, הובאו בצנעה לארה"ב לאחר מלחמת העולם השניה להמשיך במחקר הביולוגי שלהם והניחו את רוב היסודות ההנדסה הגנטית של צורות חיים שונות. רובם נתמכו בגלוי על ידי קרן רוקפלר בעזרת מילגות נדיבות. אותה קרן רוקפלר יצרה את מה שמכונה "המהפכה הירוקה" -לאחר מסע למקסיקו ב-1946 בו נטלו חלק נלסון רוקפלר ומזכיר המשרד לחקלאות ומייסד חברת הזרעים Pioneer Hi-Bred, הנרי וואלס.
במציאות, כפי ששנים מאוחר יותר התברר, המהפכה הירוקה היתה תוכנית מבריקה של משפחת רוקפלר לפיתוח חקלאות גלובלית על מנת להשתלט עליה בדיוק כמו שעשו בענף הנפט העולמי חצי מאה קודם לכן. כפי שאמר הנרי קיסינג'ר ב 1970: "אם אתה שולט על  הנפט אתה שולט במדינה, אם אתה שולט על ייצור המזון, אתה שולט באוכלוסיה".

עסקי החקלאות והמהפכה הירוקה של קרן רוקפלר, הלכו יד ביד. הם היו חלק מאסטרטגיה חובקת כל אשר כללה את מימון המחקר לפיתוח הנדסה גנטית של צמחים ובעלי חיים כמה שנים מאוחר יותר. מטרת המההפכה בייצור החקלאי היתה לרכז את השליטה על שרשרת המזון בידי חברות רב לאומיות  ולהפקיע אותה מן החקלאי המשפחתי המסורתי.

היבט חיוני בראיית האינטרסים של קרן רוקפלר והייצור החקלאי של חברות בארה"ב היא העובדה שהמהפכה הירוקה התבססה על הפצת זרעים היברדיים חדשים בשווקים מתפתחים.  זרעים היברידיים הם חסרי יכולת רבייה.  זרעים מסוג זה בעלי מנגנון המונע מהם לשכפל את עצמם.  שלא כמו זרעי מורשת אשר מהם ניתן לגדל יבולים הזהים ליבולים מהם הופקו, תפוקת הזרעים מיבולים היברידיים נמוכה משמעותית מיבולים אשר נזרעו בזרעי מורשת (הפרייה פתוחה), דבר המאלץ את החקלאים לקנות מדי שנה זרעים היברידיים חדשים על מנת לשמור על רמה זהה של יבולים. יותר מזה,  התשואות הדלילות של זרעים בדור השני של היבולים גרמו לדיכוי המסחר אשר נעשה בין החקלאים ללא היתר של יצרני הזרעים.  כך נמנעה הפצה מחדש של יבול זרעים מסחרי ע"י מתווכים.  תוך שימוש בפסקי דין וסוללות עורכי דין הצליחו חברות זרעים בינלאומיות להשתלט על המסחר בזרעים היברידיים.  קומץ ענקי ייצור זרעים ובראשם דופונט פיוניר,ומונסנטו ריכזו בידיהם את הזכויות לשימוש בזרעים היברידיים (רשומים כפטנט) ובכך הניחו את הקרקע למהפכת זרעי GMO  מאוחר יותר.

 

למעשה, הכנסת טכנולוגיה חקלאית אמריקאית מודרנית דשנים כימיים וזרעי מכלוא מסחריים, יצרו תלות של חקלאי המדינות המתפתחות המבוססות בארה"ב והתעשיה החקלאית/כימית שלה.  התעשיה החקלאית המודרנית השתלטה בפועל על החקלאות המסורתית.

אחת מהשפעותיה הגדולות של המהפכה הירוקה היתה התדלדלות האוכלוסיה באזורים החקלאיים  ודחיקתם לשכונות עוני בפרברי הערים  בחיפוש נואש אחר עבודה. הכל היה חלק מתכנית רחבה אשר מטרתה לייצר סביבות כח עבודה זול עבור ייצרנים אמריקאים בינלאומיים – ה"גלובליזציה" של השנים האחרונות.

כאשר ההתלהבות מה"מהפכה הירוקה" דעכה, התוצאות  שניכרו בשטח היו שונות לחלוטין ממה שהובטח.  עקב שימוש בלתי מבוקר בחומרי הדברה כימיים חדשים התעוררו בעיות רבות בדר"כ בהקשר של השלכות בריאותיות חמורות.  לאורך זמן, שימוש במיני זרעים היברידיים יחידנים,  הביא לירידה בפוריות הקרקע ותפוקת היבולים. בתחילת הדרך התוצאות היו מרשימות.  נירשמו תפוקות כפולות ומשולשות ביבולים כמו תירס וחיטה במקסיקו. אך הקערה התהפכה על פיה במהרה.

"המהפכה הירוקה" היתה מלווה בדרך כלל בפרויקטים גדולים של השקיה, אשר לעיתים קרובות כללו הלוואות מהבנק העולמי, לבניית סכרים ענקיים חדשים.  בתהליך זה הוצפו אזורי קרקע פוריה אשר בהן ישבו בעבר חקלאיים. בנוסף לכך, האדמה הורוותה בכמויות עצומות של דשן לדונם,  על מנת לייצר חיטת-על ותפוקת יבולים גדולה. הדשן הינו תוצר של חנקות נפט –  סחורות שבשליטת רוקפלר השולטים על שבע חברות הנפט הגדולות.

התלות בכמויות גדולות של קוטלי עשבים וחומרי הדברה  יצרה שווקים חדשים עבור ענקי הנפט והכימיקלים. כפי שאחד האנליסטים תיאר זאת, בפועל, המהפכה הירוקה היתה בעצם המהפכה הכימיקלית.  מראש לא היתה למדינות המתפתחות היכולת לשלם עבור הכמויות האדירות של הכימיקלים, דשנים וחומרי הדברה. הם עשו זאת ע"י לקיחת אשראי מהבנק העולמי, הלוואות מיוחדות מבנק צ'ייס ובנקים גדולים נוספים בניו יורק, מגובים ע"י ממשלת ארה"ב.  את ההחזרים להלוואות אלה נשאו על גבם בעיקר בעלי האדמות.

שיטה זו יושמה במספר רב של מדינות מתפתחות והלוואות אלה ניתנו בעיקר לבעלי הקרקעות הגדולים. עבור האיכרים קטנים המצב עבד אחרת. פלאחים קטנים לא יכלו להרשות לעצמם כיקלים ומוצרים מודרניים אחרים ונאלץ ללוות כסף.  בתחילה, מספר תכניות ממשלתיות ניסו לספק לאיכרים הלוואות על מנת שיוכלו לרכוש זרעים וחומרי דישון והדברה. איכרים אשר לא הצליחו להשתתף בתכניות אלה נאלצו ללוות כסף בריבית גבוהה מהמגזר הפרטי. כתוצאה מכך רבים מהם לא נהנו אפילו מפירות המהפכה החקלאית והיבולים הגדולים. עם בוא הקציר הם מכרו את התוצרת על מנת להחזיר חובות. האיכרים הפכו לתלויים במלווים וסוחרים ורבים מהם איבדו את אדמתם. גם במקומות בהם ניתנו הלוואות ממשלתיות בתנאים נוחים יותר, גידול יבולים פינה את מקומו ליצור יבולים של מזומנים.

גייטס, רוקפלר והמהפכה בירוקה באפריקה

עם מבט מפוכח  אל עבר "המהפכה הירוקה" של שנות ה-50 במאה הקודמת, והרקע האמיתי להקמתה, השקעתם של ביל גייטס וקרן רוקפלר בבנק הזרעים "יום הדין", אותוה כספת האמורה לשמר את כל זני הזרעים הקיימים מפני השמדה עולמית מעוררת סקרנות רבה,  שהרי אלה אותן קרנות אשר משקיעות מליונים בפרוייקט הנקרא: הברית למען המהפכה הירוקה באפריקה. "אגרה" כפי שהיא נקראית, ברית אשר שותפתה היא אותה קרן רוקפלר אשר יצרה את "מהפכת הגנים" כפי שנשיא קרן רוקפלר, גורדון קונווי, כינה אותה לפני כמה שנים.  מבט לעבר חבר הדירקטיורנים של "אגרה" יאשר זאת. בראש "אגרה" יושב לא אחר מאשר מזכיר האו"ם לשעבר גנרל קופי אנאן. בניאום קבלתו לתפקיד, בארוע פורום הכלכלה העולמית בקייפ טאון דרום אפריקה ביוני 2007 קבע: "אני מקבל על עצמי אתגר זה בהוקרה מקרן רוקפלר, קרן ביל ומלינדה גייטס, וכל מי שתומך בקמפיין האפריקאי שלנו."

 לצידו עומדים סטיב מסייווה, דרום אפריקאי,  נאמן של קרן רוקפלר, סילביה מ. מתיוס, מקרן ביל ומלינדה גייטס, ממפלה ראמפלה, לשעבר מנכ"ל הבנק העולמי (2000-2006), ראג'יב ג'. שאה מקרן גייטס, נאדיה ק. שמאבוניאן מקרן רוקפלר, רוי שטיינר מקרן רוקפלר, ובנוסף, הברית למען "אגרה" כוללת את גרי תוניסן מנכ"ל קרן רוקפלר, ואקינואמי אדסינה, מנהל משותף, קרן רוקפלר.

על מנת להשלים את ההרכב נצרף את, פיטר מלטון, מנכ"ל, קרן רוקפלר, יוסף דה פריס, מנהל תכנית עבור מערכות זרעים של אפריקה ומנהל שותף, קרן רוקפלר,אקינואמי אדסינה, מנהל שותף, קרן רוקפלר. בדיוק כמו במהפכה הירוקה הכושלת בהודו ומקסיקו, המהפכה הירוקה החדשה באפריקה היא ללא ספק בראש סדר העדיפויות של קרן רוקפלר.

עד לזמן זה הם שומרים על פרופיל נמוך. מונסנטו וענקי התעשייה החקלאית של GMO, מאמינים בכל ליבם שקופי אנאן ואגרה יפיצו את הפטנטים שלהם בכל אפריקה תחת התווית המטעה: " ביו-טכנולוגיה" או בלשון פחות נקייה "פטנט זרעים מהונדסים גנטית". עד כה דרום אפריקה היא המדינה היחידה המתירה זריעת יבולי GMO. קרן רוקפלר מנסה כבר שנים ללא הצלחה לקדם באפריקה פרוייקטים הקשורים בזריעת זרעים מהונדסים גנטית. בין שאר פעולותיהם הם ממנים מחקר אשר תומך בשימוש בזרעי כותנה תוצרת GMO במישורי מאקאטיני בדרום אפריקה.

ובחזרה לסלבארד

בנק הזרעים "יום הדין" נבנה בהשקעה של מליונים ע"י אותם הגופים העומדים מאחורי מהפיכת הגנים. אותה מהפכה בייצור החקלאי אשר מובילה ליצירת עולם חדש בו מדינות וחקלאים נשלטים ע"י תאגידי ענק המרכזים בידיהם מאגר הזרעים מהונדסים גנטית הכלל עולמי. מדוע ביל גייטס קרן רוקפלר יחד עם ענקי ההנדסה הגנטית של תעשיית החקלאות כגון דופונט וסינג'נטה, יחד עם CGIAR בונים כספת זרעים ליום הדין באזור הארקטי? מי משתמש בבנק זרעים מלכתחילה?

מגדלי צמחים וחוקרים הם הלקוחות של הבנקים המרכזיים למוצרים חקלאיים מהונדסים גנטית. שמותיהם של הגדולים מביניהם: מונסנטו, דופונט, סינג'נטה ודא כימיקלים – ענקי הפטנטים של זרעים מהונדסים גנטית. מאז תחילת 2007 מחזיקה מונסנטו ביחד עם ממשלת ארה"ב את הזכויות על פרוייקט הנקרא "מחסל" או טכנולוגית הגבלת שימוש גנטי" (GURT). "מחסל" היא טכנולוגיה בה הזרעים מבצעים "התאבדות" לאחר הקציר.  מעולם לא היתה בהיסטוריה האנושית עוצמה בסדר גודל כזה החולשת באופן טוטלי על שרשרת המזון. תכונה זו של המחסל מאלצת איכרים לחזור בכל שנה אל מונסנטו או ספק GMO אחר על מנת לקבל זרעים של אורז, סויה, תירס, חיטה, וכל יבול אחר שהם צריכים עבור האוכלוסיה שלהם. מצב זה עשוי בתוך עשור להפוך את רוב יצרני המזון בעולם לצמיתים פיאודלים חדשים הנתונים לשלוש או ארבע חברות זרעים מהונדסים גנטית כמו מונסנטו או דופונט ודו כימיקלים. במצב זה חברות פרטיות עשויות להיות תחת שליטה של ממשלה, כמו ארה"ב למשל, אשר תימנע מכירת זרעים עבור מדינה כזו או אחרת אשר תביע דעות המנוגדות לדעותיה. ואלה החושבים שמצב כזה בלתי אפשרי, רצוי שיביטו אל עבר הארועים הגלובלים הנוכחיים בעולם.

עצם קיומו של ריכוז כוח כזה, שלוש או ארבע תעשיות חקלאיות פרטיות שבסיסן בארה"ב, היא עילה חוקית לאסור את כל גידולי GMO , אפילו אם היו מקציר יבוליהם רווחים אמיתיים. והם אינם בעליל.

חברות פרטיות אלה, מונסנטו, דופונט, ודו כימיקלים, בעלות רקורד של חוסר אחריות כלפי בני אדם. הן פיתחו המצאות כמו הדיוקסין, פי.סי.בי וסוכן כתום (Agent orange) ובמשך עשרות שנים העלימו ראיות המעידות על ההשפעות הקטלניות כתוצאה משימוש בכימיקלים שהם מייצרים.

ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מפרסם את רשימת 1400 בנקי הזרעים הפזורים ברחבי העולם. רובם מוחזקים בידי ממשלת ארה"ב, בנקים גדולים נוספים מוחזקים ע"י סין, רוסיה, יפן, הודו, דרום קוריאה, גרמניה וקנדה בסדר גודל יורד. בנוסף CGIAR מפעילה רשת של בנקי-זרעים במרכזים נבחרים בכל רחבי העולם. CGIAR  הוקם בשנת 1972 על ידי קרן רוקפלר וקרן פורד מתוך מטרה להפיץ את המודל הירוק שלהם למהפכה החקלאית. הוא שולט על מרבית בנקי הזרעים הפרטיים מהפיליפינים  דרך סוריה ועד לקניה.

הנדסה גנטית או לוחמה ביולוגית?

 

 

כעת הגענו ללב ליבה של הסכנה ופוטניאל השימוש לרעה הגלומה בפרוייקט בנק הזרעים בסבלבארד של קרן גייטס וקרן רוקפלר. האם פיתוח הפטנטים עבור עיקר גידולי המזון בעולם כגון אורז, תירס, חיטה, גרעינים למספוא ופולי סויה יכול לשמש בסופו של דבר כוורסיה איומה של לוחמה ביולוגית?   המטרה העיקרית של הלובי להשבחת מזון, הממומן ע"י משפחות עשירות כמו רוקפלר, קרנגי, הרימן ואחרות מאז שנות ה-20 מגולם במה שהם כינו : אאוגניקה שלילית"  (ראה : כאן  ו- כאן) : החיסול השיטתי של קשרי דם בלתי רצויים. מרגרט סנגר, אאגוניסטית נמרצת, המייסדת של "הארגון הבינלאומי להורות מתוכננת" וידידה אינטימית של  משפחת רוקפלר,  ייסדה ב-1939 פרוייקט הנקרא "פרוייקט ניגרו (כושי) שבסיסו בהארלם.  כפי שהיא בעצמה ניסחה זאת במכתב ששלחה לחברה: מטרת הפרוייקט היא לחסל את אוכלוסיית הכושים.

בשנת 2001 הודיעה חברה קטנה של ביוטכנולוגיה בשם אפיסיט ( Epicyte)  על פיתוח של תירס מהונדס גנטית ובו קוטל זרע אשר עיקר את הזרע של גברים שאכלו ממנו. לחברת אפיסיט היה בזמנו הסכם מיזם משותף להפצת הטכנולוגיה שלה עם חברת דופונט, וסינג'נטה, המממנות את פרוייקט בנק הזרעים בסבלבארד. החברה נרכשה מאוחר יותר ע"י חברת ביוטכנולוגיה מצפון קרוליינה. מדהים ללמוד כי חברת אפיסיט פיתחה תירס קוטל זרע במימון קרנות מחקר של  משרד החקלאות האמריקאי, ה-USDA, אשר למרות ההתנגדות הכלל עולמית, ממשיך לממן ולפתח את טכנולוגיית ה"מחסל" בעזרת חברת "מונסנטו".

בשנת 1990 הועלה קמפיין של אירגון הבריאות העולמי של האו"ם לחיסון כנגד טטנוס עבור נשים בניקרגואה, מקסיקו והפיליפינים בטווח גילאים של 15-45. לצורך העניין טטנוס הינה מחלה אשר נגרמת כתוצאה מדריכה על מסמר חלוד. החיסון לא ניתן לגברים או ילדים למרות העובדה שעובדתית סיכוייהם להיפצע כך שווים . הדבר עורר חשד ואירגון רומן-קתולי בשם Comite Pro Vida de Mexico, החליט לקחת דגימות של החיסון לבדיקה. הבדיקות גילו שהחיסון אשר הופץ בקרב נשים בגילאי פריון, ע"י WHO (UN’s World Health Organization(, החיל הורמון טבעי אשר בשילוב עם מרכיבים בחיסון הטטנוס, מעוררים נוגדנים הגורמים להפסקת או שיבוש הריון. מידע זה לא נימסר לנשים. מאוחר יותר התגלה שקרן רוקפלר ביחד עם מועצת האוכלוסיה של רוקפלר, הבנק העולמי, ומשרד הבריאות האמריקאי היו מעורבים במשך 20 שנה, מאז 1972, בפרוייקט לפיתוח חיסון טטנוס הגורם להפלות, עבור WHO. בנוסף לכך, ממשלת נורבגיה, המארחת של בנק הזרעים "יום הדין", תרמה 41 צליון דולר לפיתוח חיסון טטנוס הגורם להפלות.

האם זה צירוף מקרים שאותם אירגונים מנורבגיה ועד קרן רוקפלר והבנק העולמי מעורבים בפרוייקט בנק הזרעים בסלבארד? ע"פ פרופסור פרנסיס בוייל, אשר ניסח את החוק נגד הטרור הביולוגי משנת 1989 ואשר נחקק ע"י הקונגרס האמריקאי, הפנטגון נמצא כעת בהצטיידות ובהכנות על מנת להלחם ולנצח במלחמה ביולוגית ("now gearing up to fight and win biological warfare"), ללא ידיעת הציבור. בוייל מוסיף כי בשנים 2001-2004 בלבד, הממשלה האמריקאית הוציאה סכום עצום של  כ 14.5 מליארד דולר עבור ההכנות למלחמה הביולוגית המדוברת.

ריצ'ארד אברייט ( Richard Ebright),  ביולוג באוניברסיטת רוטגרס (Rutgers ) מעריך כי קרוב לכ-300 מוסדות מדעיים ולכ-12,000 אנשים בארה"ב, יש גישה לחומרים העשויים לשמש למלחמה ביולוגית. 497 מילגות רשמיות מטעם ממשלת ארה"ב חולקו למחקר במחלות מדבקות עם פוטנציאל לשימוש במלחמה ביולוגית. ארה"ב מוציאה סכומים עצומים במחקרים העוסקים בהנדסה גנטית והקשר למלחמה ביולוגית. כמובן שההצדקה הרשמית לפעולות אלה היא הגנת הציבור מפני התקפות טרור ביולוגיות כאלה ואחרות. פרופסור ג'ונתן קינג, ביולוג ב-MIT, אומר שהגדילה המואצת המחקרים העוסקים בטרור ביולוגי מייצגים את התגברות הסכנה לאוכלוסיה שלנו עצמה. "בזמן שתכניות אלה נקראות הגנתיות, בכל מה שקשור לנשק ביולוגי, תכניות הגנתיות והתקפיות חופפות כמעט לחלוטין."

ימים יגידו האם חלילה בנק הזרעים "יום הדין" של קרן גייטס וקרן רוקפלר אינם חלק מ"פתרון סופי" נוסף, המשלב את הכחדתו של כדור הארץ.

++