המונח "השרדות לזמן ארוך" מתייחס למצבים בהם משבר זמני הופך למתמשך ובסופו של דבר למציאות.
לעובדה כי ייצור המזון בעולם היום גדול יותר מאי פעם יש מחיר. חלקה גדול של החקלאות המודרנית, מיישם טכנולוגיות ושיטות מתוחכמות ביותר ובשורה תחתונה, מציל חיים. חלק לא פחות גדול שנוי במחלוקת. במידה רבה אפשר לומר שאנו מקריבים איכות על כמות.
בימים עברו, חקלאים גידלו מגוון רחב יבולים. החווה החקלאית דאגה לגדל
סוגים שונים של יבולים על מנת למנוע מצב בו אם נופלת מחלה בגידול אחד, היא
לא תפגע בגידולים אחרים. חווה ממוצעת גידלה כל מה שנידרש לה על מנת לשרוד
באופן עצמאי. בחקלאות המודרנית שטחים נרחבים משמשים לגידול אותו יבול שנה
אחר שנה. עלויות הייצור בקנה מידה גדול נמוכות בהרבה הודות למכניזציה של
החווה המודרנית וליכולות השינוע למרחקים. האנושות החליפה חסינות ובטחון
תמורת חיסכון בעלויות. מאז 1900 איבדנו 75% מהמגוון הגנטי של היבולים.
מדענים רבים חוזים ,כתוצאה מכך, אבדן שליטה במחלות. היינו עדים לכך בשנת
1845 באירלנד, כאשר 20% מהאוכלוסייה מתו כתוצאה מהתבססות על גידול עיקרי
יחיד ה- "lumper" - תפוח אדמה מגוון אשר חוסל בידי מחלת השידפון. (קרא עוד
כאן)
בחבל הארץ אפלחיה (Appalachia) בארה"ב שלטו פעם יערות הערמונים, עצים
ממשפחת האלוניים. העצים סבלו ממגיפת שידפון (Blight) קשה ודונמים רבים
נהרסו. לעצי הערמונים באזור זה חלק נכבד בחיי התושבים המכנים אותם "עצים
מהלידה עד המוות", משום שהעצים שימשו הן לבניית עריסות לתינוקות והן לבניית
ארונות מתים, כמו גם לבניית בתים, כעמודי טלפון ולפסי הרכבת. מחלת
השידפון, הנגרמת ע"י פטריה, הובאה לארה"ב ע"י עצי הערמון הסיניים. בתוך 50
שנה חיסלה הפטריה 99.9% מאוכלוסית הערמונים הטבעיים באזור שבין ג'ורג'יה
למיין, נדידה של 50 מייל בשנה! מסתבר שעצי הערמון הסיניים עמידים לכל 50
מיני הפטריה המוכרים כגורמי שידפון. כעת מקווים המדענים בקרן הערמונים לפתח
את העמידות בזנים האמריקאיים ולהשיבם לטבע. (הידיעה מאתר National Geographic – קישור )היום מחלה כגון שידפון תתפשט בקלות רבה יותר ברחבי העולם. כל מה שדרוש הוא נבג אחד של הפטריה צמוד לחולצתו של נוסע במטוס.
אנחנו שומעים על בועה הבנקאית, בועת המשכנתאות, בועת הנדל"ן …
רק לעתים נדירות שומעים על בועת המזון.
עשבים עמידים (Superweeds)
השימוש בקוטלי עשבים לאורך זמן הוליד עשבים עמידים : superweeds , כותב קליי דילו במאמר עבור POPSCI (למקור): "כתוצאה
משימוש כבד באנטיביוטיקה לאורך העשורים האחרונים התרבו חיידקים ובקטריות
העמידים לתרופות". במילים אחרות, עשרות שנים של ריסוס השדות שלנו
עם כימיקלים על מנת להרוג את עשבים, עשה את העשבים רק חזקים
יותר. בקרוב, לא משנה כמה כימיקלים רעילים נשפוך על אספקת המזון שלנו,
העשבים והמזיקים עשויים לנצח בקרב.
משק טיפוסי, לפני המהפכה התעשייתית, גידל סוגים רבים של פירות,
ירקות ודגנים. כיום, רוב החוות (כמודגם בתמונה) מקדישות עצמן ליבול אחד
בלבד.
קריסת מערכת החשמל
"השמש מתעוררת משינה עמוקה "אומר ריצ'רד פישר, ראש המחלקה
Heliophysics של נאס"א," ובשנים הקרובות אנו צפויים לראות רמות גבוהות יותר
של פעילות השמש. במקביל, החברה הטכנולוגית שלנו פיתחה רגישות חסרת תקדים
לסופות שמש. "
אספקת המזון ומערכת החשמל אינם דברים נפרדים. אספקת המזון תלויה בחשמל
ומשבר או פגיעה במערכת ינתקו צירי אספקה בתוך שעות. בשנת 1850 התפרצויות
סולאריות פגעו בעשרה קווי טלגרף בלבד. התפרצות בסדר גודל כזה במציאות של היום עשויה להפיל את מערכת החשמל כולה.
טרוריסטים יודעים ומבינים את העוצמה שבידיהם. קיימת הפרדה
ברורוה בין פגועים שמטרתם ליצור פחד ולהשליט טרור בקרב האוכלוסיה כמנוף
להפעלת לחצים על מרכזי שלטון וכיוצא בזה, לבין מפגעים הרואים בפגיעה בסדר
גודל קולוסאלי כמטרה בפני עצמה – חיסול אמיתי של האוייב ע"י פגיעה בתשתיות.
בסיסי ביותר. מערכת החשמל אם כן הינה בראש סדר העדיפויות כיוון שללא
אנרגיה הגוף מפסיק לפעול.
מרכיב אחרון אך אולי בעל הפוטנציאל הרב ביותר הוא דילדול טבעי של
משאבים. אין ספק ואין צורך בנביא על מנת לראות את הנעשה היום בידי
הציוויליזציה בכל הקשור לניצול משאבים טבעיים. בבסיס הפעולות אינה עומדת
טובת הכלל. הביזבוז הנרחב מעצים את הפליטה בכל רמות החומר. השמיים מזוהמים,
הימים והנחלים וכמובן האדמה. ריבוי טבעי ותוחלת חיים ארוכה (מתנת הרפואה
המודרנית), ללא יחס להיצע. המשאבים דינם אחד – להצטמצם עד כליה. שלהם ואז
שלנו. ללא גז טבעי או מוצרי נפט ועוד פחות מזה, מערכת החשמל תחדל להתקיים
כפי שאנו מכירים אותה.
תעשיית הבשר
ד"ר שיב צ'ופרה, לשעבר יועץ מדעי בכיר לבריאות קנדה, מדבר על הרגלי התזונה של בעלי חיים במשקים תעשיתיים: "אז הם אספו פסולת של משחטה וערמו את זה. הם אספו את הכלבים והחתולים, גם כאלה שנדרסו. וערמו את זה. הם החלו להזין את בעלי החיים שאנחנו אוכלים בחיות אחרות. כל החיות שבני אדם ניזונו מהם היו צמחוניות. לא אכלנו חיות טורפות. לא אכלנו ציפורים הניזונות מבשר ציפורים אחרות."
בתמונה: גידול עופות
במילים
אחרות, אנחנו מאכילים את הפרות, עיזים, כבשים, תרנגולות וחזירים – בבעלי
חיים אחרים. אין שום קשר בין התפריט הזה למה שהם אמורים לאכול. דיאטה מסוג
זה גורמת לבעלי החיים להיות חולים ותלויים באנטיביוטיקה. כל זאת עוד מבלי
שדיברנו על תנאי המחיה הצפופים שבהם נמצאות החיות והסבל והעינויים שהן מנת
חלקן לכל אורך חייהן.
הפרות לדוגמא ניזונות מגרעינים (תירס לרוב) במקום עשב. מוזרקים להן
הורמונים מלאכותיים על מנת לזרז את תפוקת החלב. כמויות גדולות של
אנטיביוטיקה משמשות למניעת דלקות וזיהומים. בזכות האנושות גזעים רבים של
חיות משק נכחדו (בדיוק כפי שקרה למיני גידולים). מאז 1900, באירופה יש פחות
מ-50% גזעים של בעלי חיים. 43% הנותרים מוגדרים "בסכנת הכחדה". במצב
הקיים זה רק עניין של זמן עד שהדברים יצאו משליטה. מוצרים כמו בשר ביצים או
חלב יהיו מאוד קשים להשגה.
מגפות
קטלניות יותר ממחלות. הבעיה האמיתית במצב של מגיפה אינו רק הדאגה מפני הידבקות, אלא כיצד לשרוד בכלל בזמן מגיפה. גם אם גופך בריא. מגיפות עשויות בקלות יחסית לפגוע באופן אגרסיבי בתשתיות אספקת מזון. במאה ה-14, במהלך המגיפה הגדולה, כתב פול ביוגל, חוקר באניברסיטת הנפורד: "החקלאות הגיעה למעשה למצב קיפאון, עקב מותם או מנוסתם של החקלאים משדותיהם. כתוצאה מכך הוחמרו הבעיות בחברה, הממשלות נבלמו לחלוטין עם מותה של הבירוקרטיה, אין סמכות אזרחית ופשע משתולל. המגיפה תוקפת באופן שווה ובאותה רעבתנות סוחרים ואיכרים."
בתמונה: שפעת במחלקה בקמפ פונסטון, קנזס. המקום בו השפעת הספרדית החלה.
"בחורף של 1918 ", כותב ג'ון מ 'בארי בספר- השפעת הגדולה, נגיף השפעת
הקטלני ביותר בהיסטוריה, הופיע במחנה צבאי בקנזס, עבר מזרחה עם חיילים
אמריקאים והתפרץ…הוא הרג יותר בני אדם בתוך 24 שבועות מאשר האיידס קטל במשך
24 שנים, ובמשך שנה יותר מאשר ה"מוות השחור" קטל במאה ה-21.
בדו"ח השנתי של ארגון הבריאות העולמי, 2007 הארגון אומר כי מחלות
זיהומיות מתפשטות מהר יותר מאי פעם – עם זנים חדשים כל 23 שנה. מדענים רבים
מאמינים כי חיסונים עשויים להיות הגורם לבעיה על ידי הורדת ההגנות הטבעיות
של המערכת החיסונית בגופינו.
בתמונה: ציור המתאר את מגיפת "המוות השחור" באירופה
המוות השחור הוא כינויה של מגפת דבר איומה
שתקפה את אירופה ומרבית העולם הידוע בשנת 1348. המגפה היגיעה מהמזרח
והשתוללה תחילה בחופים ולאחר מכן הגיעה גם אל פנים היבשת כאשר היא משמידה
כמויות גדולות של אנשים ומרוקנת פרובינציות שלמות מאנשיהם.
"המוות השחור היה האסון הגדול
ביותר שפגע אי פעם ביבשת אירופה.,לא פחות מ-25 מיליון איש , שליש האוכלוסיה
! מתו ממנו במשך שלוש שנים בלבד.זהו בהשוואה אסון גדול הרבה יותר מהנזקים
שנגרמו כתוצאה משתי מלחמות העולם גם יחד באירופה המודרנית במאה העשרים.
ניתן אולי להשוות את עוצמת ההרס שנגרם רק לתוצאות של מתקפה גרעינית .
מאגרי מזון לא מספיקים לנצח. ביחס לרוב מקרי האסונות/משברים המפורטים לעיל,
מזון מאוחסן ימלא את תפקידו ויישמור אותנו חיים למשך מקסימלי של בין 3-9
חודשים בלבד. התקיימותו של רק אחד מהמשברים תגרום לנתק והפסקת שרשרת אספקת
המזון שלנו. כיום אנו חיים בעולם שונה מאוד מהאופן שבו חיו בני אדם בעולם
מאה שנים לפנינו. המהפכה התעשייתית שינתה מקצה אל קצה את דפוסי ההתנהלות
הכלכלית שלנו, את האופן שבו אנו צורכים מזון, וכיצד הוא מנוהל בעולם. צורת
חיים כזו היא לא יותר מאשר ניסוי. פגיעה אגרסיבית כמו מגיפה, הפסקת מערכת
החשמל וכיוצא בזה, יגרמו מיד לפגיעה ממשית במערכת המזון שלנו. קיימת אפשרות
גם שמערכת המזון לעולם לא תחזור למה שהיתה וניאלץ להתמודד עם תנאי קיום
שונים לחלוטין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה