ב- 1798 פרסם הכלכלן תומס רוברט מלטוס (1766-1834) את החיבור An Essay
on the Principle of Population שבו חזה משבר מזון עתידי. משבר מזון לטעמו,
יתרחש בגלל הפער שקיים בין קצב גידול האוכלוסייה לקצב יצור המזון.
האוכלוסייה גדלה בטור גיאומטרי ואילו ייצור המזון בטור חשבוני. במוקדם או
במאוחר ייוצר פער בין השניים ואז יגיע משבר מזון. אם מתרגמים את דבריו של
מלטוס לעולם הטבע, אזי המשמעות היא שהפוטנציאל של כל אורגניזם, פוטנציאל
ההתרבות, עוקף בהרבה את היכולת של הסביבה הטבעית שלו לכלכל אותו. התוצאה
היא מוות והתדלדלות הפריטים הן כתוצאה מטרף או כתוצאה מרעב. כשמדובר על
ממלכת בני האדם, הדברים אינם שונים. משבר מזון יביא לתמותה טבעית כתוצאה
ממחסור במשאבים, מחלות או מלחמות (על משאבים).
התיאוריה של מלטוס נדחתה על הסף. לטענת
מתנגדיו, משבר מזון ימנע באמצעות הטכנולוגיה שתביא להגדלת היצע המזון. ואכן
בשנות ה 60, המהפכה הירוקה הביאה לתנובה אדירה של מזון ונראה שחזון
הביעותים לפיו משבר מזון עולמי יביא לרעב בקנה מידה קלוסאלי לא התממש.
עדיין בהודו כל אחד זוכה לצלחת אורז ביום. מלטוס היה לא יותר מפסימיסט.
האמנם?
בשנת 2007-2008, התרחשה עלייה דרמטית במחירי המזון בעולם – מה שחולל את
משבר המזון גלובאלי. מאז תחילת 2006 המחיר הממוצע של אורז עלה במעל 200
אחוזים, חיטה עלתה ב-130 אחוזים, תירס ב-125 אחוזים וסויה במעל 100 אחוזים.
באמצע 2008 מחיר האורז הכפיל את עצמו מאז תחילת השנה.
ישנם כמה וכמה גורמים לעלייה החדה במחירים. ישנם המייחסים את משבר
המזון העולמי לעלייה במחירי הנפט. עליית מחירי הנפט הביאה להתייקרות דשנים
ולהתייקרות הפעלת מיכון ותחבורה.
אחרים מייחסים את משבר המזון לדלקים הביולוגים (biofuels). הפניית
יבולי מזון (תירס בעיקר אך גם חיטה) לטובת ייצור דלקים על חשבון פיות
להאכיל אחראית למחסור במזון הנוכחי. מעל 100 מיליוני טונות של חיטה מוקצים
בעולם לדלקים ביולוגים וזאת בעוד שכלל הייצור בעולמי של חיטה נע על קצת
מעבר ל 2000 מיליוני טונות. כדי לסבר את האוזן, טנק דלק במכונית שמורכב
מדלק ביולוגי משתווה לכמות המזון השנתית של אדם במדינה מתפתחת.
אולם הסיבה האמיתית או המשמעותית ביותר שעומדת מאחורי משבר המזון
העולמי היא קצב גידול האוכלוסייה העולמית. אוכלוסיית העולם גדלה ממיליארד
וחצי איש בתחילת המאה ה 20 לשישה וחצי מיליארד כיום. בשנת 2040 תעמוד
אוכלוסיית כדור הארץ על תשעה מיליארד!
+
האזור שמספק לעולם את שיעורי ריבוי האוכלוסין הגבוהים ביותר הוא ללא
ספק היבשת האסייתית. עליית רמת החיים בהודו ובסין (המעמד הבינוני במדינות
אלו גדל בעשרות אחוזים בדור האחרון) הגדיל את הדרישה למוצרי מזון מגוונים
יותר ותזונה שמבוססת יותר על בשר. כתוצאה מכך עלתה הדרישה לתוצר חקלאי.
לדוגמה, קילוגרם אחד של בשר מצריך מעל 5 קילוגרם של חיטה על מנת להאכיל את
הפרה שמספקת את הבשר.
נשאלת השאלה, היכן צדק מלטוס. אוכלוסיית העולם לא הולכת לקטון. הדרישה
למזון תלך ותגדל. כל ניסיון לעקוף את הפער שנוצר בין גידול אוכלוסיה לגידול
יצור מזון (פער שמוביל למשבר מזון) מצריך שימוש ביתר טכנולוגיה. אולם
שימוש ביתר טכנולוגיה מעלה את מחירי הנפט ושוחק את הקרקע החקלאית המתדלדלת
בעולם ובתמורה מחריף את המשבר. כך למעשה, אנו כלואים במעגל קסמים שלילי
שהפתרון היחיד שעולה הוא לחזור לנוסחה של מלטוס ולהביא לצמצום בשעורי
הריבוי הטבעי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה