פסיכולוגיה של שורד

נהוג לחשוב כי על מנת לעבור מצבי הישרדות בשלום אנו זקוקים לידע ומיומנות: למצוא מקלט, לשמור עליו, להשיג מזון ואספקה, לנוע בבדידות ללא אמצעי ניווט בסיסיים, לשרוד מצבי אלימות וביזה. אנשים ללא ידע ואימונים הצליחו לשרוד מצבי השרדות קיצוניים בעוד אנשים אחרים מנוסים ומיומנים, לא השתמשו בידע שלהם ומתו. המפתח לניהול מצבי משבר והשרדות, הוא הדרך של השורד לראות את הדברים. המצב המנטלי. להיות בעלי מיומנויות בהישרדות זה חשוב, אך הכרחי להיות בעלי רצון לשרוד.

_________________________________________________________________________

אדם העומד בפני מצב הישרדות קיצוני - חווה לחץ ומתח המשפיעים בעוצמה גבוהה על התנהלותו. המתח והלחץ עלולים ליצור מחשבות ותחושות, אשר במידה ולא יובנו נכון, עלולים להפוך אדם מאומן ובעל ביטחון לחלש, חסר יכולת לבצע החלטות ובעל סיכויי השרדות נמוכים מאוד.

כל אדם המכין עצמו למצב השרדות קיצוני, חייב ללמוד ולהכיר את מערכת המתחים והלחצים הנפשיים העומדים בפניו, על מנת להשאר בחיים.

_________________________________________________________

מתח נפשי

מתח אינו מחלה שאפשר לרפא ולהעלים. זהו מצב נפשי אותו כולנו חווים. אשקר להגדיר אותו כתגובה ללחץ. זהו השם הניתן לחוייה הנוצרת כתגובה, פיזית, נפשית, רגשית ורוחנית ללחצים/מתחים (tensions ) של הקיום/חיים.

במצב השרדות למתח יש הרבה יתרונות חיוביים. המתח מספק לנו אתגרים, הוא נותן לנו הזדמנות ללמוד על הערך העצמי שלנו ועל כוחנו. מתח יכול להראות את היכולת שלנו להתנהל במצבי לחץ מבלי להשבר. היכולת שלנו להסתגל ולהתגמש נבחנת, לעשות את הטוב ביותר שאנו יכולים לעשות ומעבר לכך. מכיוון שבדרך כלל איננו מחשיבים מצבים יומיומיים, רגילים,כמצבי מתח, מתח יכול להיות סמן מצויין לחשיבות שאנו נותנים למצב מסויים. במילים אחרות: להצביע על מה שחשוב לנו.

אנחנו חייבים כמות מסויימת של מתח בחיים שלנו, אך כל דבר בכמות גדולה מביא נזק. מתח ברמה גבוהה גובה מחיר כבד מיחידים, משפחות, ארגונים וחברות. מתח רב מדי מוביל למצוקה. (STRESS - DISTRESS). מצוקה גורמת לאי נוחות ממנה ננסה לברוח או לחמוק.

להלן סימנים נפוצים לעודף מתח אותם תוכלו לחוש בעצמכם או בבני לוויתכם במצבי השרדות קיצוניים:

• קושי בקבלת החלטות

• רמת אנרגיה נמוכה

• דאגה בלתי פוסקת

• מחשבות אובדניות

• קושי להסתדר עם אחרים.

• התקפי זעם

• שכחה

• נסיגה פיזית מהקבוצה

• התחמקות מאחריות

• חוסר זהירות

כפי שאפשר לראות, מתח יכול להיות בעל תועלת או הרסני, לעודד או להרתיע, להניע אותנו או לבלום, ולהפוך את החיים לחסרי משמעות. לחץ יכול לעורר אותך לפעול ביעילות מקסימלית ובהצלחה על מנת לשרוד. באותה מידה הוא יכול לגרום לך להיכנס לפאניקה ולשכוח את כל האימונים והידע. המפתח להישרדות הוא היכולת לנהל את הלחץ והמתחים הבלתי נמנעים בהם תתקלו. הניצול הוא זה שפועל לצד הלחץ והמתח במקום לתת להם לפעול עליו.

גורמי-מתח הישרדותיים:

כל ארוע עלול לגרום למתח. ארוע המייצר מתח לא מגיע לבדו. ברוב המקרים מצבי מתח קורים בו זמנית. מצבים אלה אינם מתחים כשלעצמם אלא מייצרי מתחים. מייצרי מתחים הם הסיבה העובדתית, ומתח הוא התגובה. ברגע שהגוף מכיר בנוכחותו של "מייצר מתח" הוא מתחיל לפעול על מנת להגן על עצמו.

בתגובה למצב הגוף מכין את עצמו "להלחם או לברוח".הכנה זו כרוכה בשדר מצוקה העובר לאורך הגוף.  מספר פעולות לוקחות מקום כשהגוף מגיב לשדר הזה:

הגוף משחרר עודפים כמו סוכר ושומנים על מנת לספק אנרגיה מהירה. קצב הנשימות גובר עללל מנת לספק יותר חמצן לדם, מתח השרירים עולה על מנת להתכונן לפעולה/תגובה, מנגנוני קרישת דם מופעלים להפחתת דימום מפצעים, החושים מתחדדים (שמיעה, ראיה, ריח) כך שנעשים מודעים יותר לנעשה סביב. קצב פעימות הלב ולחץ הדם עולים על מנת לספק יותר דם לשרירים. מצב זה מאפשר לאדם להתמודד עם סכנות פוטנציאליות, אך אדם כזה לא יכול לשמור על רמת עירנות גבוהה כזאת ללא הגבלת זמן.

ארועים מיצרי מתח נוטים לבוא בו זמנית.  אחד מצטרף לקודמו.  האפקט המצטבר של מיצרי לחץ מינוריים עלול להפוך למצוקה אמיתית אם כולם קורים בטווח זמן קצר או בו זמנית. כאשר כוחו של הגוף אוזל וארועים מיצרי מתח ממשיכים לפעול או להתגבר, בסופו של דבר הגוף מגיע לאפיסת כוחות ולתשישות. בנקודה זו היכולת להתנגד למתח (כתגובה טבעית למצב) או היכולת להשתמש בו לפעולה חיובית נחלשת וסימני מצוקה מופיעים.

חיזוי "גורמי לחצים" ופיתוח אסטרטגיות התמודדות איתם הם שני מרכיבים הכרחיים בניהול אפקטיבי של מתח. להלן מספר סוגים של מתח אשר שורדים  צפויים לפגוש.

פציעה, מחלה/מוות:

פציעה או מחלה מגבילים את אפשרותינו לנוע, להשיג מזון, שתיה, למצוא מקלט ולהגן על עצמינו ועל בני לוויתנו.  אפילו אם הם אינם מובילים למוות. כאב ואי נוחות מצטברים באיטיות למתח נפשי. רק ע"י התגברות על המתח הנובע מהמצב הזה, השורד יכול לגייס כוחות, להצליח בפעולתו.  ידע רפואי בסיסי בכל הקשור לטיפול בשברים, חתכים, זיהומים יכול להוריד באופן משמעותי את רמת המתח. בדומה לזה, ציוד רפואי אלמנטרי, תרופות משכחות כאבים, אנטיביוטיקה כללית, כדורים נגד מלריה ומשחות חיטוי וכדו' עשויים להקל על המצב. (פירוט לגבי ציוד רפואי בסיסי ותרופות בקובץ מצורף)

חוסר בטחון  וחוסר שליטה:

לאנשים מסויימים קשה לתפקד במצבים מעורפלים. הדבר היחיד שוודאי במצב השרדות הוא ששום דבר לא ודאי. מתח ולחץ נפשי מופיעים  בסיטואציה בה הידוע מצומצם , והשליטה על מה שקורה מוגבלת מאוד.

סביבה:

אפילו תחת בנסיבות אידיאליות , הטבע הוא גדול למדי. שורד יאלץ להתמודד עם מזג אוויר, גשם קר, רוחות, הרים, ביצות, מדבריות, חרקים, זוחלים מסוכנים, ובעלי חיים אחרים ואלה רק חלק קטן מן האתגרים הצפויים. בהתאם ליכולתו של השורד לפעול ביחס לסביבתו, כך גם הטבע יוכל להיות מקור לאוכל ומקלט או לגרום לאי נוחות גדולה ,פציעה,מחלה ומוות.

רעב וצמא:

ללא מזון ומים אדם יחלש בהדרגה ולבסוף ימות. מציאת אגירת מזון ומים מהווה גורם חשוב כאשר תקופת ההשרדות מתמשכת. לאדם הרגיל (כמו כולנו) לקבל את מזונו באופן מסודר וקבוע, רעב עשוי להיות גורם מייצר מתח ומלחיץ מאוד.

עייפות:

במשך הזמן, ככל שהגוף מתעייף, עצם ההישרדות מתישת כוחות. קיימת אפשרות שאפילו לשמור על עצמכם ערים, תהפוך למשימה בלתי אפשרית.

בידוד:

להתמודדות עם קשיים בקבוצה קיימים מספר יתרונות . כחיילים אנו לומדים מיומנויות ספציפיות, אך אנו מאומנים לתפקד כחלק מצוות. כחיילים אנו מורגלים להתלונן על המפקדים. אנו מתרגלים  מידע והכוונה שהם מספקים, במיוחד בתקופות של בלבול. להמגע עם אנשים אחרים מספק גם תחושה חזקה יותר של ביטחון. תחושה שמישהו זמין כדי לעזור באם צצה בעיה. גורם לחץ משמעותי במצבי הישרדות הוא כי לעתים קרובות אדם או צוות צריכים להסתמך על המשאבים שלהם בלבד.

אלה מרבית  גורמי המתח המתקיימים במצב הישרדות. הנסיון שלכם, האימונים, הגישה האישית לחיים, המצב הנפשי/פיזי, ורמת הביטחון העצמי, יתרמו למידת המתח אותו תחוו עקב מיפגש עם גורמי הלחץ. המטרה אינה להתחמק מהם, אלא לנהל ולתמרן אותם כך שיפעלו עבורכם.

תגובות טבעיות

האדם הצליח לשרוד שינויים רבים בסביבתו במשך מאות בשנים. היכולת שלו להסתגל גופנית ונפשית לעולם המשתנה שוב ושוב אותו בחיים בזמן מינים אחרים גוועו סביבו בהדרגה. מנגנוני ההישרדות אשר החזיקו את אבותינו בחיים יכולים לעזור לשמור אותנו בחיים גם כן. עם זאת, אותם מנגנוני ההישרדות אשר יכולים לסייע לנו יכולים עלולים גם לעבוד נגדנו אם אנחנו לא נוכל להבין ולצפות מראש את נוכחותם.

אין זה מפתיע כי לאדם הממוצע יהיו מספר תגובות פסיכולוגיות במצב הישרדות. כעת אנו נבחן חלק מהתגובות הפנימיות אשר אתם וכל מי שלידכם עשויים לחוות במפגש עם "גורמי הלחץ" אשר פורטו לעיל.

פחד

פחד הינו התגובה הרגשית למצבים מסוכנים אשר אנו מאמינים כי הם עשויים לגרום למוות, פציעה, או מחלה. הנזק אינו מוגבל לפגיעה פיזית. האיום למצב ההשכלי והרגשי של אדם עשוי גם הוא לייצר פחד. עבור אדם המנסה לשרוד פחד עשוי להיות מקדם חיובי אם הוא מעודד אותו להיות ערני יותר במצבים בהם קלות ראש עלולה להוביל לפציעה. לרוע המזל, פחד יכול גם לשתק אדם. אדם מפוחד לא יצליח לבצע משימות פשוטות של הישרדות. רוב ני האדם, גם אם מאומנים, יחוו רמה מסויימת של פחד בסביבה בלתי יציבה. במצב אידאלי, בעזרת אימונים מדמי מציאות, אנו יכולים לרכוש יידע ומיומנות הדרושיםלהגדלת הביטחון העצמי שלנו ועקב כך לשלוט בפחדים שלנו.

חרדה

חרדה היא מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט, בשל מתח ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים, מודעיים או בלתי מודעים, שהוא חש חסר אונים מולם. לתחושות חרדה ופחד קיימים תסמינים גופניים דומים, ההבדל ביניהם הוא בגירוי היוצר אותם - תחושת פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים, בעוד חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים. הבדל נוסף הוא בעיתוי הגירוי ברצף הזמן - פחד עולה לרוב מול גירוי שנתפס מאיים מיידית, בעוד חרדה עולה מול גירוי פנימי או חיצוני שלעתים קרובות נתפס כמהווה סכנה עתידית הצפויה להתרחש. בנוסף, הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או ברח, בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או שלא ניתן להימנע ממנה.

כאשר מגייסים חרדה לפעולה חיובית, היא גורמת לנו לפעול באופן טוטאלי, או לפחות לשלוט בסכנות והאיומים המאיימים על קיומינו. אם לא היינו חרדתיים רבים מהשינויים שאנו מבצעים בחיינו לא היו מתקיימים. פשוט לא היתה מוטיבציה. המפתח לצליחת המצב התודעתי טמון ביכולת לצמצם את השפעת החרדה על הפעולות אותם אנו עושים. הבנה רחבה ככל האפשר של הסיטואציה עשויה לסייע לנו במשימה זאת. חשוב להבין כי התמסרות למצב תודעתי זה מהווה סכנת חיים מיידית, אדם עלול למצוא עצמו מבולבל מאוד עד למצב בו אינו יכול לחשוב באופן בהיר. אימונים מקדימים, המדמים מצבי לחץ, יסייעו גם הם בצימצום תחושת החרדה.

דיכאון

תחושת דיכאון קשורה קשר הדוק עם תסכול וכעס. האדם המתוסכל הופך ליותר ויותר כועס כאשר הוא נכשל בהשגת יעדיו. אם הכעס לא עזר, רמת התיסכול עולה אף יותר. המעגל ההרסני בין פחד ותיסכול נמשך עד לשחיקה פיזית, רגשית ונפשית.  בנקודה זו אדם עשוי לעבור ממצב של "מה אני יכול לעשות" למצב של "אין שום דבר שאני יכול לעשות" . דיכאון הוא ביטוי של חוסר האונים, וחוסר התקווה שהאדם חווה. מובן שמצב זה יוביל אדם לפסיביות מוחלטת ומכאן הדרך לאבדון קצרה.

הכנה מוקדמת

המשימה שלכם במצב הישרדות היא להישאר בחיים. כמו שאתם יכולים לראות, אתם עומדים לחוות מגוון רחב של מחשבות ורגשות אשר יכולים לפעול לטובתכם, או אשר עלולים לפעול על מנת להכריע אתכם. פחד, חרדה, כעס, תסכול, אשמה, דיכאון, בדידות הן תגובות אפשריות המשותפות למצבי הישרדות . תגובות אלו, כאשר נשלטות באופן הנכון, ייסיעו להגדיל את סיכויי ההישרדות. אדם במצב בו הוא אינו שלוט בתגובותיו באופן בריא עלול למצוא עצמו במצב של שיתוק. במקום ללכד את משאביו הפנימיים הוא יקשיב לפחדיו. אדם במצב זה חווה מפלה פסיכולוגית עוד לפני שנכנע פיזית. הישרדות הינה טבעית לכולנו אך למצוא את עצמנו במצב שבו אנו נאלצים במפתיע להתמודד עם מציאות הישרדותית לחיים ולמוות -  אינה "טבעית" ותייצר תגובות אשר יראו "לא טבעיות". עליכם להכין את עצמכם לשלוט בתגובות אלה ולרתום אותן על מנת לשרת את האינטרס העיקרי - להישאר בחיים.

להלן מספר עצות אשר יסייעו לכם להכין את עצמכם נפשית להישרדות:

דע את עצמך -  הכירו את הצדדים החזקים בכם ופעלו לחיזוק הצדדים החלשים. שאלו את עצמכם: כיצד אתם מנהלים מצבי משבר יומיומיים, האם אתם נלחצים בקלות, ממה אתם מפחדים? האם אתם בכושר גופני, מה יכולותיכם בכל הקשור להישרדות בתנאי שטח,  האם אתם מסוגלים להגן על עצמכם מפני תוקפן?  דמיינו את עצמכם במצב הישרדותי. עליכם לאמן את עצמיכם לפעול למרות הפחדים ולרכוש ביטחון עצמי בכל הנוגע ליכולתיכם לפעול במצב כזה. היו מציאותיים. אל תפחדו לבצע הערכה כנה של מצבים. ראו בנסיבות כפי שהן, לא כפי שהייתם רוצים שיהיו כך שתשמרו על תקוות וציפיות בשילוב הערכת מצב אמיתית. כאשר אתם נכנסים לסביבה הישרדותית עם ציפיות לא מציאותיות, אתם מניחים את היסודות לאכזבה מרה, רצוי "לקוות לטוב ולהתכונן לגרוע מכל."  אמצו גישה חיובית, לאנשים יש פוטנציאל להיכנס לפאניקה תחת לחץ במידה ואינם מאומנים היטב ובלתי מוכנים נפשית להתמודד עם הנסיבות יהיו אשר יהיו. אמנם לעתים קרובות אנו לא יכולים לשלוט על נסיבות ההישרדות בהן אנו מוצאים את עצמנו, אך ביכולתינו לשלוט על תגובתנו לאותן נסיבות. לימוד טכניקות ניהול מתחים עשויה לשפר באופן משמעותי את היכולת שלנו להישאר רגועים וממוקדים תוך ביצוע הפעולות לשמירת עצמנו ואחרים בחיים. קיימות כמה שיטות טובות לפיתוח מיומנויות הרפיה, כולל כלים לניהול זמן, אסרטיביות, ומיומנויות קוגניטיביות (ארגון מחדש של היכולת לשלוט באופן הצגת מצב), אשר באמצעותן ניתן להתכונן למצבי הישרדות.